1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד אשר ארבל

ב"כ המשיבה - עו"ד זֶנה

אין הופעה למערער

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

ביום 13.12.12 בסמוך לשעה 03:00 בכביש 20, נתיבי איילון, נסע המערער, כך על-פי כתב האישום, במהירות של 148 קמ"ש במקום 90 קמ"ש.

המערער כפר בכתב האישום והתנהלו הוכחות.

בית משפט קמא הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות תוך שהוא, בפירוש, נסמך על קביעות עובדה וממצאי מהימנות, וכידוע, ההלכה היא שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה המבררת, וזאת בשל יתרונה המובנה של האחרונה, אשר מתרשמת ישירות בלי אמצעים מקשרים מהעדים או מהראיות - ראה פלוני נ' מדינת ישראל - ע"פ 2439/10 (06.06.12).

במקרה זה, בית משפט קמא העדיף באופן ברור את עדותו של השוטר שפעל במיומנות בהפעילו את מכשיר המדידה. בית משפט קמא לא נזקק לקשיים בגרסתו של המערער - הן עדותו הכבושה באשר למהירות שבה נסע, בין היתר נסמך בית משפט קמא על העובדה שהמערער עצמו אמר שנסע מעבר למהירות המותרת, אם כי במהירות פחותה יותר מזו שהואשם בה (125-130 קמ"ש) ונקודות נוספות שהצביעו על אי-אמינותו או מהימנותו של המערער.

אין כל הצדקה להתערב בהכרעת דינו של בית משפט קמא.

2

לעניין העונש, בית משפט קמא, בהתחשב במהירות הגבוהה בה נסע המערער, 58 קמ"ש מעבר למותר, ובהינתן העובדה שתלוי ועומד היה נגד המערער עונש של פסילה מותנית, הטיל על המערער עונש שאינו מכביד יתר על המידה, בוודאי לא עונש המצדיק התערבות של ערכאת הערעור, שהחזיק בו קנס נמוך של 2,500 ₪ ופסילת רישיון לשישה חודשים תוך הפעלה חופפת של שלושה חודשי פסילה קודמים.

אין הצדקה להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא, משאין גם הצדקה להתערב בהכרעת הדין.

הערעור נדחה.

גזר הדין של בית משפט קמא ניתן ביום 22.07.14. בית המשפט הורה על הפקדה של רישיון ביום 21.08.14 בעקבות בקשה לעיכוב ביצוע בערכאה הנוכחית, טרם החל המערער לרצות את עונש הפסילה. לא מצאתי כל הצדקה לדחות שוב ושוב את תחילת ריצוי עונש הפסילה, בעיקר כשהמערער טרם מצא להגיע לבית המשפט, יפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט לתעבורה בתל-אביב יפו ביום 14.09.14 שעה 10:00.

ניתן והודע היום, ט' אלול התשע"ד, 04/09/2014, במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידינופרדוידי