פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת שלומית בן יצחק, ת"פ 49623-05-22 מתאריך 20/7/23), במסגרתו הורשע המערער בעבירה של מכירת משקאות לקטינה לפי סעיף 193א (א1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בנוגע לשתי פעימות של מכירה. הקטינה פעלה בשליחות המשטרה והערעור מתמקד בעיקרו בסוגיית החוקיות והתנאים להפעלת קטינים על ידי המשטרה בעבירות מסוג זה.

תמצית העובדות וטענות הצדדים:

1. המערער עובד שנים רבות בעסק הנמצא בבעלות אימו. בכתב האישום הואשם המערער שבתאריך 31/12/21 בשעה 19:00 מכר שני בקבוקי משקה משכר לקטינה ילידת 2004, ובשעה 20:40 מכר לאותה קטינה שני בקבוקים נוספים של משקה משכר. המערער הואשם בעבירה לפי סעיף 193 (א) (ב) לחוק העונשין.

2. המערער לא חלק על עובדות כתב האישום ואולם העלה טענת הגנה מן הצדק אותה ביקש לטעון במסגרת הסיכומים בלבד (פרוטוקול דיון מתאריך 28/11/22).

במסגרת ישיבה נוספת חזר המערער על כך שהוא מודה בעובדות כתב האישום ואין לו טענות בנוגע למראה הקטינה ולכך שהיא אינה נראית כפי גילה, ואולם לגבי דידו על אף שהתרחשה מכירה במכלול הדברים ראוי לבטל את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק. המערער הוסיף שמדובר על טענות לגבי הפעלת סוכן בתיקים מסוג זה, הפעלה כפולה במהלך חצי שעה וטענה שהקטינה פעלה בניגוד להוראות שקיבלה ולא השיבה כשנשאלה מה גילה ובלשון הסניגורית: "הנאשם שאל אותה מה גילה והיא לא ענתה" (פרוטוקול מתאריך 31/1/23).

3. בתיק התנהל דיון הוכחות במהלכו העידו הקטינה, המפעיל של הקטינה והמערער. במסגרת סיכומים שהוגשו בכתב, עתרה המאשימה להרשעת המערער בעבירות שיוחסו לו וביקשה הזדמנות להשיב על טיעוני המערער מאחר שאלה לא פורטו עד כה.