1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע בעבירה בניגוד לחוק העזר בת"א (שמירת הסדר והנקיון).

הדו"ח נרשם בגין השארת רכבו של המערער בגן, וטענת המערער היא כי לא הוצב שום תמרור האוסר על חניה במקום, ולפיכך החניה מבחינתו ולטעמו מותרת, והשימוש בחוק העזר לענין שמירת הנקיון, אינו רלבנטי להחניית רכב.

בית המשפט קמא דן ראשית בשאלה האם המקום שבו חנה הרכב, ויצויין שחנו במקום כלי רכב נוספים, ונרשמו כנגד 41 מהם דו"חות, הוא גן.

התשובה היתה חיובית, לאור הגדרת גן בחוק העזר שמהווה גם חורשה או מקום אחר ברחוב שצמחים צומחים בו, בין אם הוא גדור ובין אם לא.

על פי הגדרה זו וכן על פי צילומים שהוצגו בפני בית משפט קמא ברור שמדובר בחורשה, וההגדרה של גן חלה ולפיכך, החניית הרכב נעשתה בגן.

השאלה השניה היא האם חוק העזר בענין שמירת הנקיון, חל על החניית כלי רכב.

בית משפט קמא דחה את הטענה שיש צורך בתמרורים מיוחדים האוסרים את החניה במקום, שכן העבירה שיוחסה למערער אינה החניית רכב בניגוד לחוק, אלא חניית רכב בגן בניגוד לחוק המטפל בשמירת הנקיון.

2

לפיכך, קבע בית משפט קמא כי מדובר בחוק שונה, והנחת הרכב במקום, עונה על ההגדרה שלשמה חוקק החוק האוסר על לכלוך בגן.

המערער חוזר בערעורו על הטענה שיש צורך באזהרה מיוחדת שהחניה במקום אסורה, או הנחת תמרורים המצביעים על כך.

צדק בית משפט קמא כאשר קבע כי מדובר בשני חוקים נפרדים שאין קשר בין האחד

למשנהו.

החוק האוסר על חניה במקום אסור אינו מתייחס לגן ופשיטא שאין מקום להחנות רכב בתוך שדרת עצים, במקום המיועד להולכי רגל, או לעשיית פיקניקים ולבילוי ציבורי. גן אינו חניון וגם האדם הסביר צריך להבין שהחניית רכב בתוך גן, אסורה לא משום החוק המטפל בחניה, אלא משום החוק על שמירת הנקיון בגנים.

לפיכך מצאתי כי הכרעת הדין עונה על הגדרת החוק, ובדין הורשע המערער, הקנס שנגזר עליו נמוך למדי, ולפיכך, אני דוחה את הערעור.

ניתן והודע היום ה' כסלו תשע"ה, 27/11/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ליאת כהן