עניינה של בקשה/ערעור זה בהליך שהתקיים בבית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת רקפת סגל מוהר) בתיק תיק פק"ח 43967-01-23, במסגרתו ניתן צו ביום 31.1.23 ובהמשך החלטה נוספת ביום 21.2.23 במסגרתה נדחתה בקשת מר חגג לביטול ו/או עיכוב ביצוע החלטה קודמת שעניינה בהחרמת ו/או עיקור כלבים המוחזקים שלא כדין ע"י המבקש. מאז הגיש מר חגג 18 בקשות לאחר סגירת התיק. חלק מהבקשות הוגשו על ידו וחלק ע"י עו"ד מטעמו. חלקן הוגשו לכאורה במסגרת השגות על הליך בתחום האכיפה הפלילית וחלקן במסגרת סדרי דין אזרחיים. כולן נמחקו ו/או נדחו בשים לב לעובדה שניתנה החלטה סופית בהליך זה.

יוער כי מתיק בית המשפט עולה כי נפתח הליך נוסף באותה פרשה, צ"א 32949-05-23. תיק זה הובא בפני כב' השופט אלכס אחטר שהורה על איחודו עם תיק פק"ח 43967-01-23. בית משפט קמא הבהיר במספר החלטות כל הדיון בתיק הסתיים כמפורט בהחלטותיו הקודמות.

כעת פונה מר חגג לבית משפט זה. מר חגג מייצג את עצמו ומערער על החלטת בית משפט קמא מיום 20.6.23. אלא שהחלטה זו אינה ההחלטה המהותית שקבעה דבר מה בתק בית המשפט קמא. בהחלטה הנ"ל מבהיר בית משפט קמא כי למעשה הסתיים ההליך בהחלטה שניתנה עוד ביום 21.2.23. עוד הוא מפנה להחלטות נוספות שניתנו ע"י המותב בבית משפט קמא מאז יום 21.2.23 המבהירות כי למעשה ההליך בבית משפט קמא הסתיים זה מכבר.

דין הערעור שהוגש לבית משפט זה להידחות על הסף ללא צורך בתגובת המשיב.

המערער הגיש ערעור המופנה כנגד החלטת בית משפט קמא שניתנה עוד בחודש ביום 21.2.23. לעצם ההליך בבית משפט קמא עוד אתייחס בקצרה בהמשך. עם זאת, וללא כל קשר לעצם ניהול ההליך בבית משפט קמא, המועד להגשת ערעור על החלטת בית משפט קמא חלף זה מכבר וההחלטה הפכה לחלוטה. העובדה שהמבקש ממשיך ופונה בבקשה אחר בקשה לבית משפט קמא, ובית משפט קמא מבהיר שוב ושוב כי ההליך הסתיים זה מכבר, אינה מייצרת זכות להארכת מועד להגשת ערעור. לפנים משורת הדין לא נקט בית משפט קמא בפסיקת הוצאות בגין הגשת הבקשות החוזרות והנשנות ואולם אין לראות בכך הכשר להמשיך ולפנות לבית המשפט בבקשות חוזרות ונשנות, מחוסרות בסיס עובדתי ומשפטי (לרבות בקשות שבהן היה מיוצג ע"י עורכי דין שונים). מובן גם כי בקשות אלו, שנדחות על הסף, אינן מאריכות את המועד לפניה לערכאת הערעור.

מעבר לאמור - הפניה לבית משפט קמא הייתה מוטעית בבסיסה. ההחלטה נשוא ההליך בבית משפט קמא היא החלטה שניתנה בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג-2002 (להלן: "חוק הפיקוח"). בהתאם להוראות סעיף 16(א) לחוק הפיקוח "הרואה עצמו נפגע מהחלטה בעניינו לפי הוראות חוק זה, למעט החלטה של ראש רשות מקומית לפי סעיף 11(ב), רשאי לערור עליה לפני המנהל בתוך חמישה ימים מיום שקיבל הודעה על ההחלטה, או מיום שנודע לו עליה, לפי המוקדם". "המנהל" הוא מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, כמפורט בסעיף 1 לחוק הפיקוח. בהתאם להוראות סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים תש"ס - 2000 והוראות סעיף 19(1) לתוספת הראשונה לחוק זה בית המשפט המוסמך לדון ב"החלטה של המנהל לפי סעיף 16 בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002" הוא בית המשפט לעניינים מנהליים במסגרת הליך של עתירה מנהלית.

עד כמה שעולה מהמסמכים שהוגשו בתיק - מר חגג לא מיצה את הליך הערער במסלול המנהלי, בהתאם להוראות סעיף 16(א) לחוק הפיקוח, ופנה בבקשה לבית משפט השלום שלא היה מוסמך לדון כלל בהליך, בהתאם למפורט לעיל. משבקשתו נדחתה, ובצדק, הוא מערער כעת לבית משפט זה. משמדובר בהליך שאינו ההליך הנכון וכאשר המערער לא מיצה את ההליך המנהלי בדרך של ערר למנהל השירותים הווטרינריים, שהוא ההליך הנכון, כמפורט לעיל, דינו היה להידחות גם לו פנה המערער לבית משפט לעניינים מנהליים כחוק וזאת עקב אי מיצוי ההליך המנהלי. לא כל שכן כאשר פנה בהליך כפי שפנה. די בכך כדי לדחות את הערעור על הסף. ככל שהדבר נוגע להחלטות בית משפט קמא, בהתעלם מסוגיית הסמכות העניינית - משחלף המועד להגיש ערעור על החלטות בית משפט קמא, דינו של הערעור להידחות על הסף גם מטעם זה, ללא צורך בתגובת המשיב, וכך אני מורה.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין למערער/מבקש ולב"כ המשיב. וכן לתיק בית משפט קמא.

ניתנה היום, י"ז אב תשפ"ג, 04 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.