החלטה

לאחר שבחנתי את החלטת כב' בית המשפט קמא מושא הערעור, את נימוקי בקשת רשות הערעור, הבקשה לעיכוב ביצוע ותגובת המדינה, וההלכות הנוהגות בסוג זה של בקשות כשמדובר בצו הריסה שיפוטי, מצאתי להעתר לבקשה ולעכב את הביצוע עד להכרעה בערעור כנגד ערבויות מתאימות.

לא נעלמו מעיני הטענות שהעלתה המדינה ולקושי שמעוררות טענותיו של המערער, אך כשמדובר בהריסת מבנה מכח צו שיפוטי, שמשום מה לא בוצע ע"י המדינה מאז ניתן גזר הדין לפני שלוש שנים גם לאחר שלא היה כל עיכוב לביצוע צו ההריסה, וכאשר הערעור קבוע לשמיעה למועד קרוב יחסית, מאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה אחרת יהפוך הערעור לאקדמי. לצד זאת, יש להבטיח בערבויות מתאימות את שמירת המצב הקיים, את הוצ' המדינה ואת ביצוע הצו למקרה בו הערעור ידחה.

לפיכך אני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה בכפוף וכנגד מילוי כל התנאים הבאים במצטבר:

א. המדינה תדאג באמצעות פקח של הוועדה המקומית לתעד את המצב הקיים כך שהמבנה יצולם בסרטון וידאו ולא ייערך במבנה שום שינוי (להלן: "המצב הקיים"). המערער ישתף פעולה עם נציג הוועדה ויאפשר תיעוד המצב הקיים אחרת בקשתו תדחה על אתר רק בשל כך.

ב. יופקד פיקדון כספי בבית המשפט בסך של - 30,000 ש"ח בתוך 4 ימים.

ג. המערער יחתום על התחייבות עצמית בסך של 40,000 ש"ח; תחתם ערבות צד ג' בגובה זהה ע"י ערב שיציג במזכירות 3 תלושי שכר עדכניים בהם השכר נטו לא נופל מ- 8000 ₪.