2. טענת המערערים המרכזית היתה, כי הצו חסר כל נפקות משפטית, הואיל ולמהנדס כיתאני אין סמכות לחתום על צו הריסה מנהלי, בהינתן שהינו מהנדס גיאודזיה (מדידות ומיפוי) ואינו מהנדס רשוי. נטען, כי הכשירות המקצועית שלו היא בתחום ההנדסה הגיאודזית, ולא בענף הבנייה, ואין זה מתקבל על הדעת, כי מהנדס שאינו כשיר לחתום על תוכניות בניה, יהא מוסמך לחתום על צווי הריסה. כמו כן, היפנה ב"כ המערערים להליך שהתנהל בבית הדין האזורי לעבודה, ה"פ 3233-06-23, במסגרתו אותגר מינויו של המהנדס כיתאני להתמודד על מכרז לתפקיד מנהל אגף הפיקוח על הבניה בעירייה, מפאת אי כשירותו המקצועית, כאשר לטענת ב"כ המערער, כב' בית הדין פסק לבטל את המינוי בשל כך. עוד נטען, כי המבנה מוצב במקום 18 שנה בידיעתה המלאה של העירייה, 8 שנים קודם לכן עברה משפחת המערערים לבית ספר נטוש בידיעת העירייה, שם שהתה על פי הסדר עם היזם שרכש את המקום, ועל פי הסדר זה הוקם לפני כ-3 שנים המבנה שבנו המערערים, אשר בשלב מאוחר יותר הוסב לשטח ציבורי, ועל כן, חלף המועד הקבוע בחוק לנקיטה בהליך הריסה מנהלי.

3. ב"כ העירייה טענה בתגובה, כי צו ההריסה המינהלי ניתן כדין לאחר שהמערערים בנו בנייה לא חוקית במקרקעי ציבור השייכים לעירייה. בסיור שנערך במקום ביום 6.10.24 הבנייה האסורה לא הייתה קיימת, וכעבור 3 ימים, בסיור שגרתי ביום 9.10.24, הבחין הפקח לראשונה, בבנייה האסורה המוצבת במקום. כך שמדובר במבנה חדש שהוצב בשטח לאחר 6.10.24. ב"כ העירייה הפנתה לתצהיר מפקח הבנייה אשר ביקר בשטח ותיעד את המבנה החדש. לאחר מכן, קוימה התייעצות עם תובעת הוועדה המקומית כנדרש על פי סעיף 225(א)(3) לחוק התו"ב והוצא צו ההריסה המנהלי. ב"כ העירייה הוסיפה והפנתה להוראות החוק הרלוונטיות וציינה, כי צו ההריסה שהוצא הינו מעשה מנהלי ועומדת לעירייה חזקת התקינות. לעניין סמכותו של המהנדס כיתאני לחתום על הצו המנהלי, הפנתה לכך שביום 24.10.23 האציל מהנדס העירייה באישור רֹאשת העיר מסמכויותיו, למהנדס כיתאני, לחתום על צווים מנהליים כחוק, כך שהצו תקף וניתן בסמכות כדין; ובאשר לכשירותו של המהנדס כיתאני ציינה ב"כ העירייה, כי ועדת המכרזים שכללה את נציגת משרד הפנים ואת יו"ר ועד המהנדסים, מצאה את המהנדס כיתאני מתאים לתפקיד, לאחר שבחנה את עמידתו בדרישות הסף, מבחינת השכלה וניסיון ניהולי. כמו כן ציינה, כי תחום הגיאודזיה הוא אחד מתחומי ההתמחויות בהנדסה אזרחית. צורפו תעודות השכלה והכשרה של המהנדס. אשר לטענה כי בית הדין לעבודה ביטל את המכרז בו נטל חלק המהנדס כיתאני על מנת לשמש כמנהל מח' הפיקוח על הבניה, נטען כי אל לבית המשפט להידרש לכך, מה גם שהמכרז בוטל בהסכמה תוך הסתייגות העירייה, ותוך שלא נדונה כלל העתירה להכריז על המהנדס כיתאני כמי שאינו עומד בדרישות הסף של המכרז. ב"כ העירייה סיכמה, כי יש לראות בחומרה רבה בניית מבנה אסור, ללא היתר, בשטח הציבור, ועל כן יש לדחות את הערעור ולאפשר לעירייה לסלק את המבנה הלא חוקי מהמקום.

החלטת בית המשפט קמא

4. כב' בית המשפט קמא דחה את בקשת המערערים בהחלטה מנומקת ומפורטת. בית המשפט עמד על הוראות הדין הרלוונטיות והתייחס לשאלת בטלותו של הצו המנהלי בזיקה לטענות ב"כ המערערים הנוגעות למהנדס כיתאני. נקבע, כי ישנן שתי תוצאות אפשרויות של פעולות משפטיות פגומות. האחת, בטלות הפעולה, התוצאה השנייה נפסדות הפעולה. בנדוננו, קבע בית המשפט קמא, כי הצו שהוציא כיתאני במהלך תפקידו, אינו בטל מעיקרו כפי שטען ב"כ המערערים, שכן אין המדובר בפגם חמור ויסודי, אלא לכל היותר בהחלטה הניתנת לביטול, וזאת רק אם מוכח עצם קיומו של הפגם. בעניין זה הטעים בית המשפט, כי אין פגם והצו תקף. הוטעם כי מדובר במהנדס מוסמך המשמש בתפקידו למעלה משנה, המחזיק כתב מינוי שנחתם כדין, ומוסמך לחתום על צווים. אשר לכשירותו צוין, כי ועדת המכרזים שכללה את נציגת משרד הפנים ואת יו"ר ועד המהנדסים מצאה אותו מתאים לתפקיד. תחום ההנדסה הגיאודזית בו הוסמך הינו אחד התחומים בהנדסה אזרחית. משכך והואיל והמהנדס כיתאני חתם על הצווים מכח סמכות שהואצלה לו כדין, מרֹאשת העיר הקודמת, כבר ביום 24.10.23 הוא פעל בסמכות וברשות.

5. באשר להליך המתנהל בבית הדין לעבודה בו התבקש ביטול מינויו של המהנדס כיתאני לשמש כמנהל האגף, ציין בית המשפט, כי ב"כ המערערים לא היפנה להליך ספציפי, ומכל מקום אין הדבר רלוונטי לנדוננו, שכן להתרשמות בית המשפט, מדובר במהנדס מוסמך שעבר מכרז כדין ומחזיק בכתב מינוי בתוקף והאצלת סמכות בתוקף, כך שהוא היה כשיר לחתום על צו ההריסה המנהלי. בכל הנוגע להליך הוצאת הצו ההריסה המנהלי קבע בית המשפט קמא, כי לעירייה עומדת חזקת התקינות המנהלית והנטל לסתור חזקה זו הוא על המערערים. במקרה הנדון פעולות העירייה בהוצאת הצו נעשו על סמך תצהיר מפקח הבנייה אשר ביקר בשטח ותיעד את המבנה האסור, ולאחר שקוימה התייעצות עם תובעת הוועדה כנדרש על פי החוק. תקינות קבלת ההחלטה המנהלית לא נסתרה על ידי המערערים. עוד ציין בית המשפט קמא, כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר ביצוע הבנייה האסורה על שטח ציבורי פתוח במקרקעין השייך לעירייה, כך שמדובר בעבודה אסורה וחדשה במקרקעין תוך הקמת מבנה בשטח של 15 מ"ר ללא היתר בנייה, ואין המדובר במבנה ישן כטענת ב"כ המערערים.

טענות הצדדים בערעור

6. ב"כ המערערים חזר על טענותיו בבית המשפט קמא. לדבריו טעה בית המשפט קמא שעה שלא ביטל את צו ההריסה נוכח אי הופעתו של המהנדס כיתאני לדיון ללא כל הסבר. לדבריו, עסקינן בסדרי דין המחייבים הופעה אישית של המהנדס, וזכותו של ב"כ המערערים לחקור את המהנדס כיתאני על כשרותו לחתום על צו ההריסה המנהלי. עוד טען, כי טעה בית המשפט קמא שעה שפסק, כי האצלת הסמכויות הייתה כדין. ניתן היה להאציל סמכות גם לנהג של מהנדס העירייה, ולפי הנמקת בית המשפט קמא לא ניתן היה לתקוף זאת בשל חזקת תקינות ההליך המנהלי. הודגש, כי טענת המערערים הייתה לאי חוקיות האצלת הסמכות ולא לעצם ההאצלה. מדובר לדבריו, בהליך מנהלי לא תקין, ולראיה בהליך משפטי המתנהל נגד המהנדס כיתאני בבית הדין האזורי לעבודה, בנוגע לתפקידו כמנהל אגף בעיריית חיפה, המליץ בית הדין לעבודה, על ביטול המכרז עקב אי חוקיותו. מכאן מבקש ב"כ המערערים ללמוד, כי המהנדס כיתאני לא היה מוסמך וכשיר לחתום על הצו. קביעת בית המשפט קמא לפיה מרגע שהיה בידי המהנדס כיתאני כתב מינוי שנחתם כדין מסמיך אותו לחתום, אינה נכונה, מקום בו המערערים הוכיחו שכתב המינוי נחתם שלא כדין. עוד נטען, כי התרשמותו של בית המשפט כי מדובר במהנדס מוסמך אינה רלוונטית כלל ועיקר, שעה שאין המדובר בהתרשמות אלא במסמכים ובעובדות. כיתאני הוא מהנדס מודד והוא איננו מהנדס בניין או מהנדס רישוי כדרישת החוק, ועל כן הוא לא מוסמך לחתום על צו הריסה מנהלי. תוצאת הדברים לפי ב"כ המערערים היא שהמערערים התמודדו בהצלחה עם חזקת התקינות וסתרו אותה לחלוטין, ועל כן הצו בטל מעיקרו.

7. ב"כ העירייה החרתה החזיקה אחר החלטת בית המשפט קמא הנכבד מנימוקיו, תוך שהדגישה את הליך הוצאת הצו, את חזקת התקינות העומדת לעירייה, אשר לעמדתה לא נסתרה ולבניה הלא חוקית שביצעו המערערים בשטח ציבורי השייך לעירייה.

דיון והכרעה

8. השאלה העומדת במוקד ערעור זה היא חוקיות האצלת הסמכויות ממהנדס הרשות המקומית למהנדס כיתאני, וכנגזרת של שאלה זו, תוקפו של צו ההריסה המנהלי אשר נחתם ע"י מנהל אגף פיקוח הבניה בעיריית חיפה, שהינו בהשכלתו, מהנדס גיאודזיה (מיפוי ומדידות).

9. להלן אבחן שאלה זו, אפתח תחילה בעילות לתקיפת הצו המנהלי, התנאים הנדרשים להוצאתו, והמוסמך לחתום עליו. לאחר מכן אתייחס לתנאי ההאצלה הנדרשים לפי החוק, ולשאלת כשירותו של המהנדס כיתאני החתום על הצו, חוקיות האצלה ותוקפו של צו ההריסה המנהלי.

10. סעיף 229 לחוק התו"ב שכותרתו "תנאים לביטול צו מינהלי" קובע כדלקמן:

"לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו".

11. טענות המערערים ממוקדות בעילה השלישית, לאמור, לטענתם נפל בצו ההריסה המנהלי "פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו" בדמות חוסר סמכות מצד המהנדס שחתום עליו, כך שלטענתם הצו בטל מעיקרו.

12. אשר לתהליך הוצאת הצו והמוסמכים לתיתו, סעיף 221(א) לחוק התו"ב קובע כדלקמן:

"ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש הוועדה המקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח ... כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה... ובלבד שבמועד הגשת התצהיר, לא הסתיימה העבודה האסורה, או שלא חלפו יותר מ-6 חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים - בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס...".

13. "מהנדס הוועדה" עליו מדברת הוראת סעיף 221(א) לחוק התו"ב, אינו "מוגדר" בחוק התו"ב, אלא בהוראות חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), תשנ"ב- 1991 (להלן: "חוק מהנדס הרשות"). לפי סעיף 7 לחוק זה, מהנדס הרשות המקומית יהיה גם מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ולפי סעיף 4 לחוק זה, עליו להיות מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958, בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחומי הנדסה אזרחית או אדריכלות, וכן בעל ניסיון בניהול צוות עובדים טכני או מינהלי. וכאמור לפי הוראת סעיף 221(א) לחוק התו"ב, מהנדס הרשות שהינו גם מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובניה, הוא הגורם המינהלי המוסמך לחתום על צו הריסה מנהלי. התנאי לכך שהוא שהונח בפניו תצהיר מאת מפקח הבנייה המעיד על ביצועה של "עבודה אסורה". מונח זה מוגדר בסעיף 203 לחוק התכנון והבנייה כך: "בנייה או עבודה הטעונה היתר, שנעשתה בלא היתר, או בניגוד לתנאי ההיתר". לצד סמכות זו, קובע החוק סייגים להוצאת צו הריסה מינהלי, והם, שבמועד הגשת תצהיר מפקח הבנייה "העבודה האסורה" לא הסתיימה, ואם הסתיימה לא חלפה חצי שנה מאז שהסתיימה, ולגבי בית מגורים, הוא לא אוכלס או שלא חלפו 30 יום מיום שאוכלס (סעיף 221(א) סיפא לחוק התו"ב).

14. לפי סעיף 6 לחוק מהנדס הרשות, רשאי מהנדס הוועדה להאציל מסמכויותיו למהנדס אחר, באישור ראש הרשות, כך שהמהנדס המואצל רשאי לחתום על צו הריסה מנהלי. בשל חשיבות הוראה זו לנדוננו אביאה כלשונה:

"מהנדס, באישור ראש הרשות המקומית ובכפוף לכל דין, רשאי להאציל מסמכויותיו ומתפקידיו, כולן או מקצתן, או לענין מסויים, לעובד אחר של הרשות המקומית, ובלבד שמי שהואצלו לו סמכויות כאמור, הוא מהנדס רשוי או אדריכל רשוי ובעל הכשירות המקצועית הנדרשת לתחום שבו הואצלה לו הסמכות".

15. שלושה תנאים מצטברים מונה איפוא החוק עליהם על "המואצל" לענות: על המואצל להיות עובד הרשות המקומית; עליו להיות מהנדס רשוי או אדריכל רשוי; עליו להיות בעל הכשירות המקצועית הנדרשת לתחום בו הואצלה לו הסמכות. נדון בשאלת התקיימות התנאים כסדרם. התנאי הראשון, "עובד הרשות המקומית" - אין ולא יכול להיות חולק על כך שהמהנדס כיתאני עובד הרשות; התנאי השני, היותו "מהנדס רשוי" - סעיף 1 לחוק תכנון והבניה מפנה להוראות חוק המהנדסים והאדריכלים. לפי סעיף 11(א) לחוק המהנדסים והאדריכלים התשי"ח 1958 שכותרתו "מהנדס רשוי ואדריכל רשוי", מהנדס רשוי הינו "מי שהיה רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים במשך תקופה שהשר לאחר התייעצות במועצה קבע בתקנות לענף פלוני או למדור פלוני של הנדסה או אדריכלות והתמחה באותו ענף...". תעודות ההשכלה וההסמכה של המהנדס כיתאני שהוצגו לבית המשפט מלמדות, כי הוא בעל השכלה כמהנדס עם תואר שני במדעים, רשום בפנקס המהנדסים מאז 26/1/1997, עם התמחות בענף הגיאודיזיה (מיפוי ומדידה). הוותק הרישומי עונה על תקופת שלוש השנים, הקבועה בתקנה 2(א) לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רשוי וייחוד פעולות) התשכ"ז 1967. בנוסף, הוא נטל חלק בקורס בענף התכנון והבניה, בעל הכשרה למפקח בכיר לתכנון ובניה, ונטל חלק בקורס מנהלי פיקוח בוועדות מקומיות. מכאן שהמהנדס כיתאני עונה על דרישות החוק והינו לפיכך מהנדס רשוי הרשום כדין במרשם הקבוע בחוק.

16. אשר לתנאי השלישי, היותו "בעל הכשירות המקצועית הנדרשת לתחום שבו הואצלה לו הסמכות". חוק המהנדסים והאדריכלים קובע סיווגם של מהנדסים או אדריכלים, כאלה הרשומים בפנקס המהנדסים על פי השכלתם בהנדסה אזרחית, מהנדס או אדריכל רשוי הרשום בפנקס וצבר ניסיון מעשי בתקופה הקבועה בתקנות. תקנה 3 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז-1967 המפנה לתוספת הראשונה לתקנות, מפרטת את הפעולות שיוחדו למהנדס/אדריכל רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים (פריט 2 לתוספת הראשונה לחוק). מדובר בפעולות המצויות ברומו של תפקיד המהנדס, כגון קביעת עקרונות מערכת קונסטרוקציה של המבנה, תכנון הנדסי, חישובים סטטיים מרחביים, חישובי יציבות המבנה, הכנת מפרטים, ביצוע פיקוח עליון על בניה, ועוד.

17. התחום שבו הואצלה הסמכות ממהנדס הרשות למהנדס כיתאני, חייבה את האחרון, להחזיק בתואר מהנדס בתחום ההנדסה האזרחית, ב"ענף פלוני או למדור פלוני של הנדסה או אדריכלות והתמחה באותו ענף" על מנת להיות מהנדס רשוי. אשר ל"כשירות מקצועית נדרשת" הרי שלצורך הפיקוח על הבניה ולחתימה על צווים מינהליים, נדרש המהנדס בנוסף, לבצע פעולה פשוטה של בדיקת עובדות בסיסיות שהם בליבת אכיפת הבניה הלא חוקית, לאמור: האם ניתן היתר להקמת המבנה נשוא צו ההריסה אם לאו; האם הקמת המבנה הסתיימה, ואם כן - מתי; האם המבנה אוכלס, ואם כן - במשך כמה זמן. לשם בדיקת עובדות בסיסיות אלה, אין הוא נדרש להחזיק בידע או לבצע פעולות הנדסיות מקצועיות, הנגזרות מתחום ההנדסה האזרחית, כמפורט לעיל. לא בכדי נקט המחוקק בהוראת סעיף 6 לחוק מהנדס הרשות, בלשון "ענף פלוני או מדור פלוני של הנדסה", השימוש שעשה המחוקק במילה "פלוני" מלמד, כי המחוקק לא סבר שלצורך האצלת הסמכות ממהנדס הוועדה למהנדס אחר, נדרשת התמחות מסוימת, די היה לו בכך שהנאצל הוא מהנדס רשוי, עם הבנה וידע בתחום המואצל. ולכן משעה שזו לשון החוק, והמהנדס כיתאני הוא מהנדס רשוי הרשום כדין בפנקסי המהנדסים, ובעל הכשרה בתחום פיקוח על הבניה, הוא עונה על התנאי השלישי הקבוע בסעיף 6 לחוק מהנדס הרשות, הנדרש לצורך האצלת הסמכויות אליו ממהנדס הוועדה. פועל יוצא של מסקנה זו היא שהאצלה בוצעה כדין וצו הריסה המינהלי שהוציא המהנדס כיתאני הוצא ונחתם כדין על ידו.

18. עוד אבקש להפנות בהקשר זה לרע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו נ' עורקבי (1994), שעסק בעניין דומה לנדוננו. באותו עניין, נחתם צו הריסה מינהלי על יסוד תצהיר שנחתם ע"י מהנדס בעיריית ת"א, ולא ע"י מהנדס רשוי. למרות זאת, אישר בית המשפט העליון את הצו, תוך שהפך את החלטת בית המשפט המחוזי. נקבע, כי משעה שמתקיימים התנאים הקבועים בחוק להוצאת צו ההריסה, הצו תקף. בית המשפט העליון התייחס לתכלית החוק והפעלת הסמכות המינהלית במסגרתו בדמות צווי הריסה מינהליים ככלי לאכיפה והדברת הבניה הלא חוקית, כנקודת השקפה פרשנית (שם, פסקאות 8-9). גם שם כמו כאן, הקים המערער מבנה שלא כחוק על מקרקעי ציבור, והדברים המאלפים שנכתבו שם ע"י כב' השופט י' זמיר, כמו נכתבו למקרה שבפנינו:

"הפיקוח על הבנייה מתמודד לא פעם עם אנשים הפורצים את גדר החוק ומקימים בניינים שלא כחוק, אם מטעמים של רווח כספי ואם מטעמים של מצוקה אישית. אף אין זה דבר נדיר שבניינים מוקמים שלא כחוק על מקרקעין של הציבור, שנועדו לשרת את צורכי הציבור, ולאחר שהוקמו ואוכלסו במשך זמן מה, קשה כקריעת ים סוף לפנותם ולסלקם. כדברי הנשיא שמגר, "הסמכות המינהלית ניתוספה כדי לאפשר תגובה על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות בהסתמך על כך שההליכים המשפטיים הרגילים דורשים, לא אחת, זמן לא מועט, וכי גם קיימות דרכים, שאין תמיד אפשרות מעשית לחסמן, כדי למשוך הליכים באופן מלאכותי" ...משום כך יש צידוק וצורך במכונה יעילה למלחמה בבנייה שלא כחוק. צו ההריסה המינהלי נועד להיות מכונה כזאת. אך די שחלק אחד של המכונה יעלה חלודה, כדי שהמכונה כולה תושבת. הדרישה שהמהנדס החותם על התצהיר יהיה מהנדס רשוי עלולה לגרום תוצאה כזאת" (שם, בפסקה 9).

19. בנדוננו, במישור העובדתי, קבע כב' בית המשפט קמא, ממצאים עובדתיים אודות היות המבנה מבנה בשטח של 15 מ"ר שהוקם מבניה קלה, בשטח ציבורי בבעלות העירייה, אשר הוקם עובר למתן צו ההריסה. קביעות אלה מבוססות על דוחות המפקח ותמונות שצילם מזירת האירוע. כידוע, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעת ממצאים עובדתיים או בממצאי מהימנות, אלא במקרים חריגים, ובסייגים הקבועים בפסיקה, ואין מקרה זה בא בקהלם של אותם מקרים (ראו: ע"פ 7474/19 בן דוד נ' מדינת ישראל, פיסקה 21 [12.7.2020]; ע"פ 7162/19 רוש נ' מדינת ישראל, פיסקה 15 [3.1.2021]; ע"פ 1745/20 עאקל נ' מדינת ישראל, פיסקה 17 [11.2.2021]); במישור המשפטי, מסקנתי מהדיון שנערך סביב הוראות החוק הנוגעות להאצלת הסמכויות ממהנדס הוועדה למהנדס כיתאני החתום על הצו, ואודות כשירתו של המהנדס לחתום על צו הריסה מנהלי, הן שהתמלאו דרישות החוק להאצלת הסמכויות למהנדס כיתאני מנהל מח' הפיקוח בעיריית חיפה המחזיק בכשירות המתאימה לפי לשון החוק והוראות הדין כדי להוציא תחת ידיו ולחתום על צו הריסה מנהלי.

20. אשר לטענת ב"כ המערערים כי בית הדין לעבודה פסל את המכרז על הנהלת הפיקוח על הבניה בו התמודד כיתאני בתיק ה"פ 3233-06-23, דבר המשליך לטענתו על כשירותו של המהנדס כיתאני לחתום על צו ההריסה. השאלה בה עסק דיוננו הוא, האם עובר להאצלה ולחתימה על הצו, היה כיתאני מוסמך להוציא צו ולחתום עליו, נוכח הוראות החוק. מסקנת הדיון הייתה כי עובר למתן צו ההריסה הייתה לו הכשירות המקצועית לעשות כן. ההליך המשפטי בבית הדין לעבודה נגע לביטול מכרז בו נטל כיתאני חלק לשמש כמנהל אגף הפיקוח על הבניה בעיריית חיפה. אין באותו הליך הודאה מצד העירייה בשאלת אי כשירותו המקצועית של כיתאני לשמש בתפקיד מנהל האגף. פסק דין הקצרצר שהתקבל, ניתן נוכח הודאה מסויגת מצד העירייה שהסכימה לבטל את המכרז. טענת התובע באותו הליך לפי כיתאני לא עמד בדרישות הסף של המכרז, לא הוכרעה בפסק הדין, נוכח הסכמת העירייה. כך שאין בפני בית משפט זה מעשה בית דין שבכוחו להשליך על ההליך שבפניו.

21. אף הטענה כי היה על בית המשפט קמא לזמן את המהנדס כיתאני לדיון שנערך בבית המשפט קמא, לא נמצאה ממשית. המערערים הם אלה שעתרו לבית המשפט קמא בבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי, והם אלה הנושאים בנטל הראיה והשכנוע, לרבות הבאת ראיות התומכות בטענותיהם (ראו תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לענין צו הריסה מינהלי) התש"ע 2010). לא הוצגה בפני כל ראיה לכך שהמערערים ביקשו לזמן את המהנדס, ובית המשפט קמא לא נעתר להם, ואף לא מצאתי עדות לטענה מסוג זה בתיק בית המשפט קמא.

סוף דבר

22. סוף דבר, בהינתן הממצאים העובדתיים אודות היות המבנה בניה לא חוקית שבנו המערערים, סמוך מאוד להוצאת הצו, אשר הוקם על שטח ציבורי של העירייה, ללא היתר כדין, צו ההריסה המנהלי שניתן ע"י המהנדס כיתאני הוצא על פי האצלה שנעשתה כדין, לא נפל בו כל פגם, ועל כן הוא תקף.

23. הערעור נדחה, עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזה, העירייה רשאית לבצע את צו ההריסה המנהלי בתוך 60 יום, כקבוע בחוק. נוכח נסיבותיהם האישיות של המערערים אמנע מהטלת הוצאות.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשפ"ה, 24 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.