עפ”ג 4417/05/23 – מדינת ישראל ע”י נגד נתנאל אילוז ע”י
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
|
|
|
עפ"ג 4417-05-23 מדינת ישראל נ' אילוז
תיק חיצוני: 186/2022 |
בפני |
כבוד השופטים אלי אברבנאל, חיה זנדברג ומיכל שרביט
|
|
המערערת |
מדינת ישראל ע"י ב"כ פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) |
|
נגד
|
||
המשיב |
נתנאל אילוז ע"י ב"כ עוה"ד דניאל שימשישוילי |
|
|
||
|
|
|
|
||
פסק דין
|
1. לפנינו ערעור המדינה על גזר דין שניתן בבית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת הבכירה שרון לארי-בבלי) מיום 30.3.23 בת"פ 31088-01-20.
2. המשיב, יליד שנת 2000, הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של התקהלות אסורה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 8.1.22 נטל המשיב חלק בהפגנה על מותו של אהוביה סנדק ז"ל סמוך למטה הארצי בירושלים שבה השתתפו למעלה מ-60 מפגינים. המפגינים חסמו את תנועת כלי הרכב בכביש ונוצר חיכוך בינם לבין נהגי כלי הרכב החסומים. בעקבות כך הכריז מפקד משטרה למפגינים שהתפרעו לשוב ולעלות למדרכה והודיע להם כי הם מפרים את הסדר במקום וכי ההפגנה הפכה להפגנה לא חוקית. במקביל שהו מספר צעירים ערבים במגרש הספורט בשייח' גראח, ובשלב מסוים המפגינים הגיעו לכיוון מגרש הספורט, קראו קריאות גזעניות כלפיהם וניסו להיכנס את מתחם מגרש הכדורגל (סעיפים 4-2 לכתב האישום המתוקן). בסמוך למגרש הספורט יידה המשיב ממרחק של כ-4 מטרים אבן אחת לעבר שוטר מג"ב שזהותו אינה ידועה. האבן פגעה בכתף של השוטר ומיד לאחר מכן נעצר המשיב על-ידי שני שוטרים שהיו במקום.
3. במסגרת ההסדר הוסכם כי ביחס לסעיפי כתב האישום המתוקן המתייחסים למפגינים באורח כללי (סעיפים 4-2 הנ"ל) יטען המשיב בטיעוניו לעונש כי עמד בצד וצפה במתרחש, לא השתתף באופן פעיל במתואר, והמאשימה לא תביא ראיות לסתור טענתו. לא הושגה הסכמה לעניין העונש. הוסכם כי שאלת ההרשעה לא תיבחן על-ידי שירות המבחן, אך לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, המאשימה תשוב ותבחן את עמדתה.
4. כעולה מתסקיר שירות המבחן המשיב מסר כי זרק את האבן על מנת לרצות ולהרשים את חבריו, וביטא חרטה ואחריות למעשיו, שהם חריגים בהתנהלותו, וכן תובנה באשר לחומרתם. שירות המבחן התייחס בכל זאת לאפשרות ביטול הרשעת המשיב והמליץ לבטלהּ. זאת, נוכח העדר עבר פלילי, גילוי החרטה, והחשש כי הרשעה עלולה לפגוע בהליך גיוס המשיב לצבא, שעשוי לדעת שירות המבחן להיטיב עמו ברמה הרגשית ולסייע לו בפיתוח יכולות חברתיות וחיזוק הדימוי העצמי. באשר לעונש, שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית בעלת אופי חינוכי בדמות הטלת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות.
5. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם את נסיבות העבירות נע בין ענישה צופה פני עתיד ועד למספר חודשים שירוצו בעבודות שירות. בית המשפט עמד על כך שהעבירות נעברו על-ידי המשיב ללא תכנון מוקדם אלא כהתפרצות ספונטנית במסגרת הפגנה שהמשיב נטל בה חלק, ועל כן מצא כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף נמוך. כמו כן בית משפט קמא מצא כי נסיבותיו הייחודיות של המקרה הנדון מצדיקות את ביטול הרשעתו של המשיב, לאחר שנקבע כי מתקיימים התנאים הנדרשים לשם כך בהתאם להלכת כתב (ע"פ 2083/96). נקבע כי בהינתן שעסקינן בעבירה ברף נמוך יחסית ושמעשי המשיב לא גרמו לנזק ממשי, הרי שבאיזון אל מול נסיבותיו האישיות של המשיב, ובכלל זה העדר עבר פלילי ונטילת אחריות מלאה למעשיו, די בפגיעה באפשרות לגיוסו לצבא ואף בתחושת הערך העצמי של המשיב כדי להוביל למסקנה כי הותרת ההרשעה על כנה עלולה להוביל ליחס בלתי מידתי בין חומרת המעשה לפגיעה שעלולה להיגרם למשיב בהמשך חייו המקצועיים והאישיים. על כן בית משפט קמא אימץ את המלצת שירות המבחן והורה על ביטול הרשעת המשיב והשית עליו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות, לצד התחייבות להימנע מעבירות דומות. יצוין, כי ביצוע השירות לתועלת הציבור עוכב עד להכרעה בערעור דנן (החלטת כבוד השופט א' נחלון מיום 7.5.23).
6. בערעור שלפנינו משיגה המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב וכן על ביטול הרשעתו. לטענת המדינה שגה בית משפט קמא בקביעת מתחם העונש ההולם, ובכך שלא ייחס משקל מספיק לחומרת העבירה שביצע המשיב. כמו כן לטענתה לא מתקיימים בענייננו התנאים הנדרשים בהלכת כתב להימנע מהרשעת המשיב.
7. לעומת זאת ב"כ המשיב מבקש שלא להתערב בעונש שהושת על המשיב וכן באי הרשעתו. לטענתו בית משפט קמא התרשם באופן בלתי אמצעי מן המשיב, שנסיבותיו האישיות הייחודיות הן שהובילו להמלצת שירות המבחן, ומצא להשית עליו ענישה אינדיבידואלית המאזנת נכונה בין כלל השיקולים הצריכים לעניין. גם אבי המשיב הוסיף דברים לפנינו שלא בנוכחות בנו ובין היתר פרש את אותן נסיבות אישיות ייחודיות של המשיב, ומפאת פרטיות לא נפרטן כאן.
8. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ובכלל זה את דברי האב שניכר שנאמרו מדם לבו, מצאנו לדחות את הערעור.
גם אם מבחינת הטיעון הפורמלי ניתן להבין את הגשת הערעור דנן, הרי בסופו של יום שוכנענו כי עסקינן בנסיבות חריגות ביותר בעטיין נגזר עונשו של המשיב לשירות לתועלת הציבור ולהתחייבות כאמור, וללא הרשעתו, ולא ראינו להתערב בהחלטת בית משפט קמא.
9. לפיכך הערעור נדחה.
המזכירות תמציא פסק דין זה לב"כ הצדדים ולשירות המבחן.
ניתן היום, י"ג תמוז תשפ"ג, 02 יולי 2023, בהעדר הצדדים.
|
|
|||
אלי אברבנאל, שופט |
|
חיה זנדברג,שופטת |
|
מיכל שרביט, שופטת |
