הרקע לבקשה וטענות הצדדים בתמצית:

לפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, אשר הוגשה יחד עם ערעור המדינה על גזר הדין של בימ"ש השלום בעכו (כב' השופטת ג'ני טנוס) בת.פ. 61020-09-19 מיום 16.07.23. המשיב הורשע בעבירה של רכישת/החזקת נשק שלא כדין. במסגרת גזר הדין הוטל על המשיב עונש של 9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות ובימ"ש הורה על המשיב להתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 06.09.23. כן הוטלו על המשיב מאסרים מותנים, צו מבחן למשך 12 חודשים וקנס בסך 8,000 ₪.

ביום 30.08.23 הגישה המדינה ערעור על גזר הדין וכן בקשה לעיכוב ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות. לטענת המדינה, תחילת ריצוי העונש עלולה לכבול את שיקול דעתה של ערכאת הערעור בעוד שעיכוב הביצוע לא יגרום כל נזק למשיב. נטען כי סיכויי קבלת הערעור טובים שכן העונש שהוטל על המשיב סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה הראויה ואינו תואם את תכליות הענישה. בהחלטה שניתנה ביום 30.08.23 הורה בימ"ש זה על הגשת תגובת המשיב לבקשה לעיכוב ביצוע עד ליום 6.9.23 וכן נקבע כי עד למתן החלטה ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע המאסר בדרך של עבודות שירות. כן צוין למען הסדר כי שמיעת הערעור בפני הרכב נקבעה ליום 23.11.23.

רק ביום, 06.09.23, הוגשה תגובת המשיב לבקשה לעיכוב ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות. המשיב טוען כי אין מקום להורות על עיכוב ביצוע שכן לא קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות דחייה. נטען כי פסק הדין של בימ"ש קמא מנומק ומפרט מדוע יש לחרוג ממתחם הענישה. כן נטען כי התיקון לחוק בעניין עבירות בנשק המעגן עונשי מינימום לא חל בעניינו של המשיב שכן העבירה נעברה טרם התיקון לחוק. נטען כי הענישה היא אינדיבידואלית ולאור נימוקי גזר הדין, המבוסס על חוות דעת ותסקירי שירות המבחן, אין מקום להתערב בגזר הדין. נטען כי עיכוב גזר הדין יגרום נזק משמעותי ועול נפשי מיותר למשיב וכי סיכויי הערעור נמוכים ולכן יש לדחות את הבקשה ולאפשר למשיב להתחיל בריצוי העונש.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין יש לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות שנגזר על המשיב.

"ככלל, אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור. על המבקש עיכוב ביצוע להראות כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שאם תדחה בקשתו יתעורר קושי להשיב את המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערעור (ע"פ 5338/17 משה אבוטבול - ראש עיריית בית שמש נ' פיליפ, פסקה 15 (4.9.2017)). נקבע כי בין השיקולים לבחינת הבקשה מתקיימת "מקבילית כוחות" - חוזקו של שיקול אחד לטובת עיכוב ביצוע ההחלטה עשוי להטות את הכף על אף חולשתו של שיקול אחר, כאשר עיקר המשקל מושם על השיקול בדבר מאזן הנוחות (ע"א 8374/13 איי.פי.סי טכנולוגיות ייבוא ושיווק בע"מ נ' Geo Vision Inc. (חברה זרה), פסקה 14 (10.3.2014); ע"א 3343/17 יקבי ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' אנטיפוד השקעות בע"מ, פסקה 21 (1.8.2017))".

ע"פ 7500/19 אורית אור רז נ' עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ (11.12.2019).

במקרה זה, מבלי להביע עמדה בדבר סיכויי קבלת טענות המבקשת בערעור, בשים לב לתקופת המאסר שהושתה על המשיב ולכך שמדובר בעיכוב לפרק זמן קצר, שכן הדיון בערעור נקבע למועד קרוב (23.11.2023), ובשים לב לכך שממילא תגובת המשיב הוגשה ביום 6.9.23, בבחלוף המועד לתחילת ריצוי עבודות השירות כפי שנקבע על ידי בימ"ש קמא, וממילא נאלץ בימ"ש זה לדחות את מועד תחילת ריצוי עבודות השירות לצורך דיון בבקשה לעיכוב ביצוע, אני סבור כי יש לקבל את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות בלבד. מאחר שהדחיה המבוקשת היא לפרק זמן קצר, קשה לראות בעיכוב לפרק זמן לא ממושך כפגיעה של ממש באינטרסים אליהם הפנה המשיב. בנסיבות אלה נוטה הכף לכיוון היענות לבקשת המבקשת, זאת ללא צורך להיזקק לשאלת סיכויי הערעור [ראו לעניין זה ע"פ 5067/22 אייל נ' מדינת ישראל (04.08.2022)].

אשר על כן, לאור המפורט לעיל, הנני נעתר לבקשת המבקשת ומורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות בלבד שנגזר על המשיב, זאת עד למתן פסק הדין בערעור או עד למתן החלטה אחרת על ידי המותב שדן בערעור. מובהר כי העונשים האחרים שנגזרו על המשיב יעמדו על כנם ווביצוע אינו מעוכב.

בשולי האמור אציין כי ככל שתוגש בקשה להקדמת מועד שמיעת הערעור ליום 26.10.23, ניתן יהיה להעתר לה. אם מבקשת הסנגורית לקצר את משך ההמתנה - תגיש בקשה בהתאם ובהקדם.

יש להעביר עותק לצדדים ולממונה על עבודות השירות.