7. בעניינו של המערער הוגש תסקיר שירות מבחן ממנו עולה כי המערער בן 31 נשוי ואב לארבעה ילדים בגילאי 5 עד 12 שנים, גר בבית אמו עם אשתו ההרה וילדיו. נשר מבית הספר בכיתה ח' ואינו יודע קרוא וכתוב בערבית ובעברית. עובד במזנון בית ספר ואחר הצהריים במסגריה. העבירות שבערעור בוצעו כשהיה המערער בן כ- 21, לטענתו, גורמים עבריינים הציעו לו תשלום חודשי זעום תמורת הסכמתו להיות דמות קדמית לביצוע עבירות המס מושא כתב האישום ושבגינן הורשע כאשר הם הנהנים האמתיים מהעבירות שבוצעו ולא הוא. המערער טוען כי בזמן חקירותיו במשטרה "חווה איומים ואירועי ירי חוזרים על ביתו" ומתוך פחד וחשש לחייו וחיי משפחתו לא שיתף פעולה בחקירה.

8. התסקיר אף מתאר בהרחבה את מצוקתו של המערער כילד, מאז נהרג אביו בתאונת דרכים כשהיה בן 3 ואת הקשיים הכלכליים במשפחת מוצאו. מתאר יחסים קרובים ורגשי הוקרה לאמו על שגידלה אותו ואת אחיו כאם חד הורית. עוד נאמר בתסקיר כי על אף שהמערער שלל סכסוכים פעילים במשפחתו, ידוע לשירות המבחן שהיו תקופות בהן היה המערער מצוי בסיכון לפגיעה ונמנע מלצאת מהבית. לטענת המערער לפני מספר שנים נורה בבטנו עקב טעות בזיהוי. בנוסף, אחותו ההרה נעלמה ונרצחה בשנת 2010 וגם דודתו נרצחה ביחד עם בעלה לפני מספר שנים. בשל האמור, סובל המערער מחרדות ותסמיני פוסט טראומה שלא טופלו.

9. עוד מתאר התסקיר כי המערער מבקש לשקם את חייו ולנהל חיים נורמטיביים, מגלה מוטיבציה גבוהה להשתלבות בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן ואף פנה לטיפול פרטי בתשלום, הסכים ללכת לאבחון פסיכיאטרי במרכז לבריאות הנפש על פי המלצת שירות המבחן. שירות המבחן המליץ על מסלול שיקומי הכולל מאסר שירוצה בעבודות שירות בתוספת צו מבחן למשך שנה.

10. בתסקיר אף מצוין כי המערער מוכר לשירות המבחן מאבחון קודם משנת 2021 וזאת בשל עבירות אלימות שביצע בשנת 2019 בגינן הורשע בתקיפה וחבלה של ממש ונגזרו עליו צו מבחן למשך שנה וצו של"צ.

11. בגזר דינו מציין בית משפט קמא באשר למתחם הענישה הראוי כי אחד הפרמטרים המרכזיים לצורך קביעת מתחם העונש ההולם הוא מידת הנזק שנגרם לציבור מהעבירות שביצע המערער, כאשר מידת הנזק נמדדת לפי הסכום הכולל של המע"מ שנגזל מהקופה הציבורית בידי המערער. במקרה זה מדובר בסכום של כ-40 מיליון ₪ שהוא סכום חריג במיוחד הנמצא ברף חומרה גבוה ביותר. בית המשפט קמא סקר את הפסיקה הנוהגת והגיע למסקנה כי יש להעמיד את מתחם העונש בגין כלל העבירות על תקופה שבין 5 לבין 7 שנות מאסר בפועל בצירוף מאסר על תנאי וקנס במתחם שנע בין 500,000 ₪ ועד 2,000,000 ₪.

12. בית המשפט קמא דחה את טענת המערער כי היה "איש קש" שנוצל לרעה בידי אחרים, וקבע כי יש לראות במערער כדמות מרכזית ודומיננטית ומחוללת העבירות בהן הורשע. בית משפט קמא אף קבע כי בכל מקרה אין בטענה זו של היות המערער "איש קש" כדי להפחית ממידת אשמתו של המערער או כדי להקל במתחם העונש ההולם, וזאת כפי שנלמד מהפסיקה.

13. בית משפט קמא, בחן את הטענה שיש לסטות ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום לשם קבלת טיפול בפוסט טראומה עקב רציחת אחותו של המערער לפני למעלה מעשור וטענתו כי ברצונו לשקם את חייו, להתמקד בגידול ילדיו, להתרחק ממעגל הפשיעה ולנהל חיים נורמטיביים. טענה זו נדחתה בידי בית משפט קמא, בהתאם לסעיף 40ד(ב) לחוק העונשין. בית משפט קמא קבע כי מעשיו של המערער, העבירות שביצע ומידת אשמתו הם בעלי חומרה יתרה, בסך של למעלה מ-40 מיליון ₪. טענת המערער שהיה "איש קש" לא הוכחה ונדחתה. נקבע שמערער היה דמות מרכזית ודומיננטית בביצוע העבירות וגם מחולל הפשיעה.

14. אשר לקביעת מיקומו של המערער בתוך המתחם הניח בית משפט קמא בכף זכות את העובדה שאין למערער הרשעות קודמות בעבירות מס ואת היותו נשוי ואב לילדים קטינים שפרנסתם עליו ואת פוסט הטראומה ממנה הוא סובל מאז רצח אחותו, על אף שלא הוצגו מסמכים רפואיים בעניין זה, וקיבל את עדות האחות בקשר למצבו של המערער בעקבות האירוע. לכף חובה הניח בית משפט קמא, את הרשעתו של המערער בעבירת אלימות, המחדלים והנזק העצום שגרם לקופה הציבורית, מחדלים אשר לא הוסרו בידי המערער.

15. כאן כבר המקום לציין כי בתום הדיון שהתקיים בפנינו, ולאחר ששמענו באריכות רבה את טענות הצדדים, והבאנו בחשבון את מכלול הנסיבות הנוגעות לעניין, הן בהתייחס לנסיבות הקשורות לעבירות שביצע המערער והן הנסיבות שאינן קשורות לעבירות, המלצנו בפני הצדדים להעמיד את עונשו של המערער על 45 חודשי מאסר ואת הקנס על סך של 250,000 ₪. המערער נתן את הסכמתו להמלצה זו. ב"כ המשיבה התנגדה לאותה הקלה והציגה את טעמיה לכך. לאחר ששקלנו פעם נוספת את הדברים, הגענו למסקנה כי אכן ראוי להקל בעונשו של המערער כפי המלצתנו בדיון, ולהן נציג את עיקרי טעמנו לכך.

16. ראשית דבר נבהיר כי איננו מקלים ראש כלל ועיקר בחומרת עבירותיו של המערער. מדובר במי שגרם לנזק רב היקף לאוצר המדינה בהוצאתן ובקיזוזן של חשבוניות פיקטיביות. עבירות אלו הפכו ל"מכת מדינה", ובהחלט ראוי כי בתי המשפט יכבידו ידם על אלה העוברים עבירות אלו על ידי הטלת עונשים מחמירים ומרתיעים. ועוד נוסיף כי אף אנו, כמו בית משפט קמא, איננו סבורים כי העובדה שמדובר ב"איש קש", גם אם נכונה היא טענתו בעניין זה (וכאמור, בית משפט קמא קבע שלא הוכחה טענה זו, ואין בדעתנו להתערב בקביעה עובדתית זו) - יש בה משום הצדקה להקלה כלשהי במתחם הענישה. "אנשי קש" למיניהם הם ללא ספק גורמים משמעותיים ביותר בעבירות מעין אלו, ובלעדיהם לא ניתן כלל לבצען. ממילא אף הטענה כי המערער לא הפיק תועלת כספית מעבירותיו, או כי נוצל על ידי אחרים, גם אם היה תימוכין לטענה זו (ואף בעניין זה איננו מוצאים להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא), אין בהן כדי להצדיק הקלה בעונש. באותה מידה יש לזקוף לחובתו של המערער את העובדה כי עד היום לא הסיר את המחדל בהיקף העצום שגרם במעשיו.

17. לאור האמור אך ברור הוא שיש להעמיד את עונשו של המערער על מאסר בפועל לתקופה ממשית והפסיקה שהוצגה על ידי ב"כ המשיבה בוודאי שתומכת בכך. באותה מידה, יש להטיל על המערער קנס בסכום משמעותי, אף זאת כעולה מהפסיקה שהציגה ב"כ המשיבה.

18. עם זאת, מצאנו לנכון, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, להפחית מעונשו של המערער וזאת מכמה טעמים.

19. ראש וראשון יש לתת את הדעת לזמן שחלף מאז נעברו העבירות עד למועד הגשת כתב האישום, וכן מהמועד שבו בוצעו העבירות ועד למועד בו ניתן גזר הדין. בד בבד יש גם לתת את הדעת להתרשמותו החיובית של שירות המבחן מהמערער.

20. אמת, כי במקרה הרגיל אין לתת לשיהוי בהגשת כתב האישום משקל רב ככל שמדובר בעבירות מס, בהתחשב בכך שהן מסוג העבירות שקל לבצען וקשה לגלותן. נכונים הדברים במיוחד עת עניין לנו בעבירות המתבצעות במסגרת פרשה נרחבת הכוללת נאשמים רבים ואישומים רבים והדורשת חקירה מסועפת והשלמות חקירה מרובות, והדברים בעניין זה הובהרו לנו היטב על ידי ב"כ המשיבה. יתר על כן, במקרה הרגיל אין לתת משקל רב לנסיבותיו האישיות של הנאשם בעבירות מס, שכן בעניין זה יש להעדיף את האינטרס הציבורי והצורך בהרתעה.

21. יחד עם זאת, במקרה שלפנינו, המדובר במי שעבר את העבירות הנדונות לפני כעשור, ויותר מכך - עבר אותן בעת שהיה אדם צעיר כבן 21, ופער זה של עשר שנים בתקופה זו של חיי אדם הוא פער משמעותי שלא ניתן להתעלם ממנו. בהקשר זה יש גם לתת את הדעת להתרשמות שירות המבחן, לפיה המערער מבקש לשקם את חייו ולנהל חיים נורמטיביים, מגלה מוטיבציה גבוהה להשתלבות בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן ואף פנה לטיפול פרטי.

22. לנימוקים דלעיל הנוגעים לחלוף הזמן ולהתרשמותו החיובית של שירות המבחן מצטרפים נימוקים נוספים העומדים לזכות המערער, ובכלל זאת נטילת האחריות, הודאתו בעבירות והחיסכון הניכר בזמן שיפוטי, נסיבות חייו הקשות, במרכזן הטרגדיות שפקדו את משפחתו והטראומה הנפשית שנגרמה לו בשל כך, וכן את העובדה כי זו לו כניסתו הראשונה לבית האסורים על כל המשתמע מכך. אשר לגובה הקנס שיש להטיל על המערער, הרי שיש להביא בחשבון לעניין זה, בצד סכום המחדל, גם את מצבו הכלכלי, שגם אם אינו חמור כפי שהציג המערער בפנינו, הרי שבוודאי אינו מן המשופרים.

23. סיכומו של דבר, נוכח הנימוקים המנויים לעיל, ובהתאם להמלצתנו אותה קיבל המערער, ומבלי להתעלם מעמדת ב"כ המשיבה, הגענו, כאמור, למסקנה כי יש להעמיד את עונשו של המערער על 45 חודשי מאסר, ואת הקנס על סך של 250,000 ₪ (אותו ישלם המערער בתנאים שנקבעו בגזר הדין), או 5 חודשי מאסר תמורתם. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בתוקפם.

24. המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל במתקן כליאה "הדרים", או בכל מקום עליו יורה שב"ס, ביום 17.2.2025 עד השעה 08:30 כשברשותו תעודת זהות ועותק מגזר הדין. מובהרת לנאשם האפשרות לתאם את כניסתו למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים ***-*******, ***-******* דואר אלקטרוני MaasarN@ips.gov.il, וכן להתעדכן באתר האינטרנט של שב"ס ברשימת הציוד הראשוני שניתן להביא בעת ההתייצבות

ניתן היום, כ"א כסלו תשפ"ה, 22 דצמבר 2024, במעמד הצדדים.