1.     המערער מבקש, בין היתר, "להורות על עיכוב ההליכים ולתת הזדמנות למערער לקבל את יומו בבית המשפט".

2.     עיון בתיק בית המשפט קמא מראה, כי ביום 24.2.2022 הוגש כתב אישום נגד המבקש המייחס לו עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה. בכתב האישום נטען, כי המערער נהג ברכב מנועי (אופנוע שטח מוטולוקס טורקיה) כשמעולם לא היה מורשה לנהוג ברכב מסוג זה.

לבקשת ב"כ המערער בדיון מיום 20.3.2022, דחה בית המשפט את הדיון ליום 24.10.2022.

משלא הייתה התייצבות מטעם המערער לדיון ביום 24.10.2022, הורשע המערער בהיעדרו ונדון לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ תוך 90 יום, פסילה על תנאי 4 חודשים למשך 3 שנים ופסילה בפועל למשך 6 חודשים.

בית המשפט קמא הורה, למערער להפקיד את רישיון הנהיגה שלו לאלתר במזכירות בית המשפט.

ביום 22.4.2023, הגיש המערער לבית המשפט קמא "בקשה להארכת מועד לביטול פסק דין, בקשה דחופה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין".

בהחלטתו מיום 24.4.2023, הורה בית המשפט קמא למשיבה להגיב לבקשתו של המערער; לאחר הגשת תגובתה ביום 22.5.2023, בגדרה התנגדה לבקשה, החליט בית המשפט קמא ביום 24.5.2023 לדחות את הבקשה משמצא כי המערער הוזמן כדין ולא התייצב לדיון, כי לא הציג סיכויי הגנה סבירים וכי העונש שהוטל עליו הנו במתחם העונש ההולם ולא נגרם לו עיוות דין.

בחלוף כמעט שנה מיום דחיית בקשתו כאמור, הגיש המערער ביום 8.5.2024 לבית משפט זה "בקשה להארכת מועד להגשת הודעת ערעור, הודעת ערעור ובקשה דחופה לעיכוב ביצוע".

3.     הבקשה לעיכוב ביצוע הועברה לטיפולי. אינני סבור, שיש להורות על קבלת תגובתה של המשיבה לבקשה, וזאת בשים לב לתגובתה שהוגשה לבית המשפט קמא ביום 22.5.2023.

4.     בנימוקי הבקשה נטען, כי המערער מחזיק ברישיון נהיגה מזה שנים וכי עברו אינו מכביד (סעיף 15 לבקשה). עוד נטען, כי בית המשפט קמא הטיל על המערער עונש חמור מבלי ליתן לו הזדמנות להתגונן.

5.     לבקשה לעיכוב ביצוע לא צירף המערער העתק מרישיון הנהיגה שלו ולא הצליח להראות כי רישיון הנהיגה שהוא מחזיק תקף לסוג הרכב שבו נהג. לא זו אף זו, המערער עשה דין לעצמו, ובניגוד להחלטת בית המשפט קמא מיום 24.10.2022, שבגדרה נצטווה להפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט, וחרף דחיית בקשתו לביטול פסק הדין בהתאם להחלטה מיום 24.5.2023, לא טרח עד כה להפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט.

6.     בנסיבות האמור, וכאשר חלף זמן ניכר מאז מתן החלטותיו של בית המשפט קמא ובשים לב להתנהלותו של המערער, שלא טרח להפקיד את רישיונו, ולסיכויי הערעור הנמוכים, אין מקום להיעתר לבקשתו לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט קמא, ואני מורה בזה על דחייתה.

7.     יודגש, כי על המערער להקפיד ולהפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט קמא בכל ההקדם.

ניתנה היום, א' אייר תשפ"ד, 09 מאי 2024, בהעדר הצדדים.