1

ביום 29.12.13, ניתן על ידי פסק דין בערעורה של המערערת על החלטת בית המשפט לתעבורה (כב' השופט נאיל מהנא), אשר דחה את בקשת המערערת שהוכתרה בכותרת "בקשה לביטול הליכי גביה".

הערעור נדחה ואולם, אפשרתי למערערת להמציא למשיבה תוך 30 יום בצרוה מסודרת את כלל המסמכים המבססים את טענותיה ביחס לכל אחד מן הדו"חות, בצירוף המסמכים הרלוונטיים ובצירוף תצהיר לאימות העובדות.

המערערת הינה חברה העוסקת בהשכרת רכב ובנהיגה עצמית, ולחובתה נרשמו 137 דו"חות מכוח חזקת הבעלות בגין עבירות תעבורה שבוצעו ברכבים הרשומים על שמה, החל מינואר 2001 וכלה בינואר 2011. רוב הדו"חות התייחסו לתקופה שעד שנת 2004.

בעקבות פסק דין זה, התגלגלו בפניי בקשות מטעם המערערת ותשובות מטעם המשיבה. כמו כן, קיימתי גם דיון נוסף בעניין וזאת לאחר שהמערערת טענה כי המשיבה לא מילאה אחרי פסק דינו של בית המשפט.

2

התברר, כי המשיבה בדקה אחת לאחת את הדו"חות ומתברר כי הבקשה הוגשה לאחר 90 יום מהמועד הקבוע בחוק. יתרה מזו, מתברר כי חלק מהדו"חות בוטלו כבר בבדיקה הקודמת שערכה משטרת ישראל וכי ניתנו תשובות על ידי תובע לבקשות השונות. כמו כן, מתברר, כי המערערת הגישה תביעה אזרחית כנגד משטרת ישראל והמרכז לגביית קנסות ביחס להליכי הגבייה בגין הדו"חות, אך תביעה זו נדחתה על ידי בית משפט השלום בירושלים, לאחר שהמערערת לא המציאה את המסמכים המבססים את תביעתה.

בנסיבות אלה, פסק הדין שניתן הינו סופי ובית המשפט סיים את מלאכתו.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ה, 05 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.