ראו לעניין זה ע"פ 7323/19 אחמד אבו שריפה נ' מדינת ישראל :

לא נעלמה מעיני אסופת המסמכים שהוגשה על ידי המערער, מהם עולה כי בתי המשפט נעתרו מפעם לפעם לבקשות מהסוג דנא, חרף ההלכה שנקבעה בעניין ג'אבר. עם זאת, וכפי שציין גם ב"כ המערער בהגינותו, ניתן למצוא גם החלטות שונות. פסק דיננו ניתן אפוא על מנת להבהיר את המצב המשפטי הנוהג. בהתאם לפסיקת בית משפט זה בעניין ג'אבר, הכתובת בכל מקרה של בקשה הנוגעת לפסילה היא רשות הרישוי. על החלטתה ניתן להשיג באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים... הסמכות לדון בבקשת המערער מסורה לרשות הרישוי, ולאחר שתינתן החלטה בעניינו, פתוחה בפניו הדרך לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים ולתקוף את ההחלטה לגופה. טענות המערער בעניין זה אפוא, נדחות. איננו מביעים עמדה בטענות המערער לגופה של הבקשה, והוא רשאי לשוב ולהעלותן בפני הגורם המוסמך. אשר על כן, אנו מורים על ביטול חלקו של פסק הדין המתייחס לבקשת המערער לגופה. המערער יכלכל את צעדיו ויפעל בהתאם.

איני מקבל את טענת ב"כ המערער כי משלא דחה בית המשפט קמא את בקשתו, הרי שהוא "קנה" לעצמו סמכות לדון ולהכריע בה וכפועל יוצא מכך, אף ערכאת הערעור.

אין מתקנים טעות בטעות. המדובר בפגם היורד לשורש ההליך ולפיכך דינה של החלטת בית המשפט קמא להתבטל.

למעלה מהנדרש אני מבהיר:

1. בד"כ סנגורים מודעים היטב להלכת ג'אבר, אך חלקם מתעלמים ממנה מטעמים של נוחות, ובמקום להתמודד עם רשות הרישוי ואולי אח"כ עם עתירה מנהלית, מקצרים את הדרך ובעוברם ליד מזכירות בית המשפט לתעבורה או בכניסתם לנט המשפט גם כותבים בקשה שלא מצריכה מאמץ רב.

עצם העובדה שהוגשה בקשה והצדדים כבר "כאן" - אינה מייצרת סמכות והתייחסות של בית המשפט לתעבורה, שלא בסמכות, לבקשות אלה עלולה גם לייצר הפלייה בין אלה שנהגו עפ"י הדין לאלה שניסו לפתור את בעייתם ב"קיצור דרך שלא עפ"י הדין".

2. שוב למעלה מהנדרש, שכן אין הדבר בסמכות בימ"ש זה, גם בהנחה שלביהמ"ש קמא מסורה הסמכות לחישוב פסילה - החלטתו של ביהמ"ש קמא לא עולה בקנה אחד עם קביעות פס"ד ג'אבר הנ"ל בנוגע למקרה בו רישיון הנהיגה נתפס ע"י המשטרה.

3. יתכן והגיע העת לשקול השתת הוצאות משפט על הגשת בקשות לבית משפט לתעבורה שהינו עמוס לעייפה כשברור עפ"י הדין שהסמכות מסורה לרשות הרישוי ולא לביהמ"ש לתעבורה.

לאור כל האמור, החלטת כב' ביהמ"ש קמא - בטלה ובמובן צר זה בלבד הערעור מתקבל אך לא ניתנת כל החלטה אופרטיבית בנוגע לחישוב הפסילה.

אם המערער מחפש סעד עליו לפעול עפ"י הלכת בש"פ 9075-12 מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל וכן ע"פ 7323/19 אחמד אבו שריפה נ' מדינת ישראל ולפנות לרשות הרישוי לחישוב הפסילה.

על כן הדיון שנקבע ליום 25/9/24 - בטל.

להודיע לאלתר לצדדים.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"ד, 19 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.