ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה

(כב' השופטת כ' פאר גינת) בפל"א 4636-02-24

(הערעור התקבל)

המערערת הורשעה על פי הודאתה במספר עבירות, אשר העיקריות שבהן נהיגת רכב בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

יצוין מיד כי זו לא הייתה הפעם הראשונה שהמערערת נותנת את הדין בגין עבירות דומות, ועל כן היו תלויים ועומדים בעניינה מאסרים ופסילות מותנים.

לאחר שפירט את נימוקיו, הטיל בית המשפט קמא על המערערת שורה של עונשים כדלקמן:

מאסר בפועל לתקופה של חודשיים. בנוסף למאסר זה, הופעלו במצטבר 2 עונשי מאסר, האחד בן 3 חודשים (ת"פ 23065-12-22) והשני בן חודשיים (תת"ע 13941-01-22). בית המשפט קבע כי עונשי המאסר האמורים, ירוצו בדרך של עבודות שירות החל מיום 22.7.24.

כמו כן, הוטל על המערערת עונש מאסר מותנה לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא כי משך 3 שנים מיום מתן גזר הדין, לא תעבור אחת העבירות בהן הורשעה ועבירות נוספות דומות שפורטו בגזר הדין.

על כך נוספה גם פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 12 חודשים, אליה הצטברו 2 פסילות מותנות שהופעלו, כל אחת בת 6 חודשים, כך שסה"כ נפסלה המערערת למשך 24 חודשים. בנוסף הוטלו על המערערת פסילה מותנית ומומשה התחייבות כספית.

המערערת, שייצגה את עצמה, פרסה בפניי את נסיבות חייה הקשות. בתמצית, היא ציינה כי היא לאחר הליך גירושין קשה מאד, נכנסה לחובות ובמשך שנים רבות נדרשה להתמודד עם מצב כלכלי מורכב ביותר עד שהצליחה להסדיר את חובותיה בהליך של חדלות פירעון.

המערערת ציינה כי בעקבות ההליך המשפטי הנוכחי היא שהתה במשך 4 חודשים במעצר בית, שלא אפשר לה להמשיך בעבודתה וכדבריה היא שוב נכנסה ל"סחרור כלכלי".

כיום, היא כבר בחובות משמעותיים וקיים חשש כבד כי בעקבות ריצוי עבודות השירות, היא תקרוס כלכלית פעם נוספת.

בנוסף, טוענת המערערת כי נפל פגם בהליך בפני בית המשפט קמא כאשר בית המשפט נתן לה להבין שיוטל עליה עונש קל יותר ובסופו של דבר, חרג מהבטחתו.

לדברי המערערת, היום היא מבינה היטב את חומרת מעשיה ואת הצורך בשינוי משמעותי. על כן, היא עותרת לרחמי בית המשפט ולהקלה בעונשים שהוטלו עליה.

ב"כ המשיבה מבקשת לדחות את הערעור. היא מדגישה את קולת העונש, כאשר על אף עברה התעבורתי העשיר של המערערת, והעובדה כי הפרה כל הזדמנות שניתנה לה, היא ממשיכה לבצע עבירות. כן מפנה ב"כ המשיבה לה לתסקיר בעניין המערערת, במסגרתו הוארך הסיכון להישנות ביצוע עבירות בעתיד כסיכון גבוה. בנסיבות האמורות, סבורה ב"כ המשיבה כי העונש שהוטל מצוי ברף המקל ביותר בענישה הנוהגת בעבירות כגון אלה בהן הורשעה המערערת ועל כן אין מקום להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא.

שורת הדין הייתה צריכה להביא אותי לדחות את הערעור.

ראשית, אין לי כל דרך לאמת או להזים את טענת המערערת כי ניתנו לה "הבטחות" על ידי בית המשפט קמא. בהעדר ראיה תומכת, מוטב היה כי טענה זו לא תיטען, גם אם אניח לזכותה של המערערת, שאינה משפטנית, כי מגבלות ההליך אינן מוכרות לה.

שנית, וכאן העיקר, המערערת עשתה דין לעצמה פעם אחר פעם מבלי שהורתעה מהעונשים שהוטלו עליה. לחובתה, לא רק עבירות תנועה רבות, ובראשן נהיגתה במספר הזדמנויות מבלי שהיא מחזיקה ברישיון נהיגה תקף, אלא אף שתי הרשעות פליליות. על כן, ניתן לתאר את המערערת כ"שור מועד", על כל המשתמע מכך באשר לתגובה העונשית הראויה למעשיה.

לא זו בלבד אלא שבית המשפט קמא הלך לקראת המערערת כברת דרך לא מבוטלת כשנמנע מלהטיל עליה מאסר לריצוי ממשי ולא גזר עליה עונשים משמעותיים מעבר להפעלה מצטברת של המאסרים והפסילות המותנים.

ברם, ישנם מקרים בהם תחושתו הפנימית של בית המשפט היא כי יש לסטות משורת הדין ולאחוז במידת החסד והרחמים.

ואכן, כבר דרשו חז"ל על הפסוק "... והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון" (שמות, י"ח כ'), בהתייחס לדרך הנהגתם של שופטים, "'אשר יעשון' - זה לפנים משורת הדין".

שוכנעתי כי בנסיבות עניינה של המערערת כך ראוי לנהוג, מבלי לבטל לחלוטין את הצורך בענישה הכרחית וראויה.

החלטתי זו נעוצה בנסיבות חייה הקשות של המערערת. אומר בקצרה כי המערערת נדרשה לאורך השנים להתמודד עם מצבים אישיים, חברתיים וכלכליים מורכבים, כאשר נראה כי על אף מצבים אלה הצליחה, לרוב, להחזיק את הראש מעל המים. בנסיבות אלה, גם אם בעבר כבר זכתה המערערת להתחשבות מופלגת של בתי המשפט, עדיין ניתן לתת לה הזדמנות אחרונה, תוך תקווה שתדע לנצל אותה ושיהיו בעונשים אותם יהיה עליה לרצות כדי לחזק את הרצון אותו ביטאה בפניי לחזור למסלול חיים נורמטיבי יותר.

בדברים אלה, איני מתעלם מחוות הדעת של עורך התסקיר שהונח בפני בית משפט קמא. ברם, לצד הערכה לסיכון להישנות להתנהגות פורצת גבולות, מציינת עורכת התסקיר את רצונה של המערערת לשקם את חייה ואת נסיבות חייה הקשות, אותן נסיבות אשר עומדות ביסוד החלטתי להתערב בגזר הדין כאמור לפנים משורת הדין.

בנוסף, יש מקום לתת משקל כלשהו לעובדה כי המערערת הייתה נתונה במשך 4 חודשים במעצר בית, תקופה אשר גם אם אינה מהווה עונש, פגע ביכולתה לעבוד ובעיני היא אף עשויה לתרום לחיזוק רצונה של המערערת להימנע מהסתבכויות חדשות. נסיבה זו לא באה לידי ביטוי בגזר דינו של בית המשפט קמא.

לאור כל האמור, ומבלי שהדבר יהווה תקדים לתיקים אחרים, בשל הנסיבות הייחודיות של מקרה זה, מצאתי לקבל את ערעור המערערת באופן זה שעונש המאסר המותנה בן החודשיים שהיה תלוי ועומד נגד המערערת, יופעל בחופף לעונשי המאסר בפועל האחרים שהושתו עליה, כך שבסה"כ יהיה על המערערת לרצות 5 חודשי מאסר, וזאת בדרך של עבודות שירות, כפי שנקבע על ידי בית המשפט קמא. המערערת תתייצב בפני הממונה על עבודות השירות ביום 22.7.24 כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא.

עוד מצאתי להקל במידת מה מהפסילה בפועל, כאשר הפסילה המותנית בת 6 חודשים שנגזרה בתיק 13941-01-22, תופעל אף היא בחופף, כך שסה"כ המערערת תישא בפסילת רישיון למשך 18 חודשים מיום 18.2.24.

יתר העונשים יוותרו על כנם.

לבסוף, אמליץ בפני הממונה על עבודות השירות, ככל שהדבר מתאפשר, למצוא למערערת מסגרת עבודה מתאימה שתאפשר לה לעבוד בשעותיה הפנויות.

ניתן היום, כ' סיוון תשפ"ד, 26 יוני 2024, בפומבי ובמעמד הצדדים.