המערער הגיש ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחדרה מיום 19.1.25, בגינה חויב בהוצאות לאוצר המדינה.

על פניו, והגם שהדברים לא צוינו מפורשות בהחלטת בית המשפט קמא, נראה כי מדובר בחיוב בהוצאות מכוח תקנה 21 לתקנות סדר הדין הפלילי (אשר הושתו - כך על פי ההחלטה מושא הערעור - בשל הצורך בדחיית הדיון).

ככל שאלה הם פני הדברים, הרי שעל פי פסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון [ער"פ 84841/21 כהן נ' מדינת ישראל (11.9.22), החלטה הניתנת מכוח תקנה 21 הנ"ל היא 'החלטת ביניים', ובהעדר הוראה מפורשת בדין, לא ניתן לערער עליה אלא לאחר מתן פסק הדין. יוער להשלמת התמונה כי בקשה לקיים דיון נוסף בהלכה שנקבע בעניין כהן הנ"ל - נדחתה [דנ"פ 6453/22 כהן נ' מדינת ישראל (9.1.23)].

נוכח האמור יודיע ב"כ המערער אם הוא עומד על מתן החלטה בהליך, וככל שכן - יבהיר כיצד מתיישבת הגשת הערעור עם ההלכה שניתנה בעניין כהן הנ"ל.

הודעת המערער תוגש עד יום 3.2.25, ועם קבלתה תינתן החלטה בדבר המשך הטיפול בהליך זה.

תזכורת פנימית ליום 4.2.25.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' טבת תשפ"ה, 20 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.