1

נוכחים:

ב"כ העותר - עו"ד רועי לוס
המשיב 1 ובאת כוחו עו"ד מירי אוזן-קליימן

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המשיב 1 (להלן: "המשיב") מרצה עונש מאסר שלישי בגין הרשעתו בהחזקת סמים שלא לשימוש עצמי נושא תיק פלילי 43424-03-13 (בית משפט השלום בכ"ס) וביום 30.1.14 החליטה המשיבה 2 (להלן: "הוועדה") לשחררו על תנאי בתנאים המפורטים בסיפא החלטתה, לרבות עמידה בתנאי תכנית מרכז אל אמל, עבודה בשטיפת כלי רכב ומעצר בית לילי, כפי שהוצגו בפני הוועדה ובפנינו.

העתירה מכוונת כנגד החלטת הוועדה וב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר לא התייחסה במידה הראויה לנסיבות ביצוע העבירה נושא מאסרו של העותר שמלמדת על סיכון הצפוי ממנו לביטחון הציבור ולעברו הפלילי של העותר, הכולל שני עונשי מאסר בגין עבירות סמים שלא לשימוש עצמי.

לטענת ב"כ העותר הוועדה התעלמה מכך שהעותר זכה לאמון הוועדה ושוחרר על תנאי ממאסר קודם, אך במהלך תקופת הרישיון עבר עבירות נוספות של סחר בסם, גם אם הדברים אירעו לפני עשור.

עוד טוען ב"כ העותר כי העותר לא עבר תהליך טיפולי במהלך מאסרו ולא הציג תכנית טיפולית של רש"א מאחר ולא הביע נזקקות לעבור טיפול גמילה מסמים לפני ואחרי שחרורו ממאסר.

2

ב"כ המשיב תומכת בהחלטת הוועדה ומצביעה על התכנית הטיפולית של מרכז אל אמל אליו פנה העותר עוד במהלך מעצרו, שיש בה כדי להפיג את מסוכנותו בצד התנאים האחרים לשחרורו המוקדם, ולהוכיח סיכוי שיקום.

לטענת ב"כ המשיב, המשיב עבר קורסים במהלך מאסרו, לרבות השתתפות בקבוצת NA ובקבוצת 12 צעדים. לטענתה חל שינוי בנסיבותיו האישיות של העותר מאז שוחרר על תנאי ממאסרו הקודם שיש בהם כדי להבטיח , בצד עמידה בתנאי התכנית הטיפולית של מרכז אל אמל, שהעותר לא יחזור לעסוק בסמים.

עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי הייתה מודעת לכך שהמשיב מרצה עונש מאסר שלישי בגין עבירות של החזקה בסמים שלא לצריכה עצמית וקבע במפורש כי גידול הצמחים נועד למסחר, שכן מדובר בכמות גדולה שהייתה למשיב כוונה לסחור בה. יחד עם זאת, התרשמה הוועדה כי קיים סיכוי שהמשיב אכן עייף מהתנהגותו נושא מאסרו ובשל העובדה כי השתתף במסגרת LA נראה כי יש בכך תחילת תהליך של שינוי והחליטה לשחרר את המשיב בתנאים המפורטים בסיפא ההחלטה.

עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי, בכל הכבוד, לא נתנה דעתה לאמור בחוות הדעת של גורמי הטיפול, כמו גם במכתבה של יועצת רש"א שהוצגו בפניה ובפנינו.

מסיפא הדוח הסוציאלי מיום 15.9.13 שהוצג בפני הוועדה ובפנינו עולה כי המשיב אינו רואה עצמו מכור לסמים, בשיחותיו עם שירות המבחן אמנם הסכים להשתלב בקהילה טיפולית, אך זאת על מנת להימלט ממעצר וממאסר, אולם כיום הוא שולל בכל תוקף נזקקות טיפולית בתחום זה. לסיכום הדוח הסוציאלי נכתב כי המשיב מכור לסמים שנים רבות, מנסה להציג תדמית חיובית ושולל אפשרות של שילובו בתכנית טיפולית לשם גמילה, אלא מצדיק את השימוש בסם ככלי להישרדות ולתפקוד תקין. לדעת גורמי הטיפול המשיב זקוק למסגרת עידוד ותמיכה עם שחרורו ולטיפול בתחום הסמים ולכן הופנה לתכנית רש"א.

ממכתבה של יועצת רש"א שהוצג בפני הוועדה ובפנינו עולה כי בשיחה שקיימה עם המשיב ביום 17.9.13 הביע המשיב מוטיבציה מילולית בלבד לשינוי אך שלל נזקקות טיפולית מאחר ואינו רואה עצמו נרקומן, ולטענתו יוכל בעתיד להתמודד בחיים ללא סמים.

3

יש באמור בדוח הסוציאלי ובמכתבה של יועצת רש"א כדי להביא לידי מסקנה כי פנייתו של המשיב למרכז אל אמל על מנת שיכין עבורו תכנית טיפולית באה רק כדי לקדם את שחרורו המוקדם, ולא מתוך מוטיבציה אמיתית להיגמל משימוש בסמים ולהימנע מסחר בהם, שכן לו הייתה למשיב מוטיבציה אמיתית לעשות כן הרי היה משתלב בהליך טיפולי במהלך מאסרו ולא היה מביע בפני גורמי הטיפול ובפני יועצת רש"א את העמדה שהביע כפי שמופיעה במסמכים שתוארו לעיל.

לאור כל האמור לעיל, אין בתכנית הטיפולית של מרכז אל אמל כדי להפיג את מסוכנותו של המשיב בכל הקשור לשימוש בסמים ולסחר בהם, במיוחד בהתחשב בעובדה שבעבר שוחרר על תנאי בהתבסס על אותן אמירות וחזר לסורו, ומשכך שגתה הוועדה, בכל הכבוד, כאשר איפשרה את שחרורו המוקדם בתנאי התכנית הטיפולית במרכז אל אמל.

לאור כל האמור לעיל, החלטת הוועדה נושא העתירה סוטה ממתחם הסבירות ומצדיקה התערבותה של ערכאה שיפוטית.

אנו מקבלים את העתירה ומחליטים לבטל את החלטת הוועדה מיום 30.1.14, שהורתה על שחרורו של המשיב על תנאי.

ניתן והודע היום ט' אדר תשע"ד, 09/02/2014 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.