1

בית המשפט המחוזי מרכז

עת"א 15559-01-14 י. ג. נ' שב"ס      19 פברואר 2014

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד וישניא זאב

ב"כ המשיב עו"ד ליטל גלעד שירי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה עונש מאסר ראשון למשך 3.5 שנים בגין עבירות מין שביצע בבת זוגו לשעבר והוא מבקש לצאת לחופשות על פי המלצת מב"ן אשר קבעה כי הדבר ניתן להיעשות בתנאים מגבילים, לרבות למשך 6 שעות ובתנאי מעצר בית מלא.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות וסומך התנגדותו על חוות דעת ועדת אלמ"ב מיום 6.10.13 ועל עמדת גורמי הטיפול מיום 5.2.14 כפי שהוצגו בפני.

ב"כ העותר טוען כי יש להעדיף את חוות דעת מב"ן על פני חוות הדעת האחרות, שכן מאז קבלת חוות דעת ועדת אלמ"ב העותר השתלב בתהליך גמילה מאלכוהול והשתתף במחצית המפגשים של אותה קבוצה.

לטענת ב"כ העותר, העותר היה משוחרר בכל מהלך משפטו ובאותו זמן עבר תהליך גמילה מאלכוהול בעמותת אפשר.

עיון בחוות דעת ועדת אלמ"ב מעלה כי עיקר התנגדותה היתה מבוססת על כך שהעותר לא עבר באותו זמן טיפול גמילה מאלכוהול שכן הוועדה התרשמה כי השימוש באלכוהול על ידי העותר מקצין את התנהגויותיו האלימות וללא העמקת הטיפול בבעיה זו לא ניתן להמליץ על יציאתו לחופשות.

אמנם, מאז קבלת חוות דעת ועדת אלמ"ב, שולב העותר בקבוצה טיפולית למניעת אלכוהול אך הוא עדיין לא השלים את השתתפותו באותה קבוצה ומשכך מוצדקת לעת הזו עמדת המשיב שלא להוציא את העותר לחופשות, ולו בתנאי מב"ן, כל עוד לא השלים את השתתפותו בהליך זה, לו הוא זקוק גם על דעת מב"ן.

לאור כל האמור לעיל, ומבלי צורך להתייחס לחלק החסוי של חוות דעת אלמ"ב, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, יט' אדר א' תשע"ד, 19 פברואר 2014, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

2

קלדנית: ליאת ב.