1

בפני כב' השופט ד"ר רון שפירא, סגן נשיא

עתירה זו הינה המשך לפסק דינו של בית משפט זה בעת"א 41702-04-17 שניתן ביום 12.6.2017 (להלן: "העתירה הקודמת"). לא אחזור על כל שנאמר שם. יצוין, בתמצית, כי בית המשפט דן שם בהחלטה על הפסקת חופשותיו של העותר. העותר מרצה מאסר למשך 16 שנים מתוכן כבר ריצה כ 15 שנים. לאורך תקופה ארוכה הוא היה משולב בסבב חופשות ויצא לחופשות רבות. על רקע אירוע שנדון בהרחבה בעתירה הקודמת הופסקו חופשותיו. בית המשפט בחן את מכלול הטענות והורה לשב"ס לבחון שוב את ענין הוצאת העותר לחופשה ולתת החלטה בתוך 14 ימים ממועד בו ניתן פסק הדין הנ"ל.

העותר הגיש בקשה למתן רשות לערער לבית המשפט העליון ובהמשך חזר בו מהבקשה (רע"ב 5560/17). בין לבין נדחתה שוב בקשת העותר לצאת לחופשה. במסגרת החלטת בייניים בבית המשפט בעליון, קודם שחזר בו העותר מהבקשה למתן רשות לערער, העיר בית המשפט העליון כי "יש ממש בטענת המשיבה, לפיה קיומה של 'תשתית עובדתית עדכנית' מצדיק את דחיית הבקשה על הסף, כאשר 'דרך המלך' לתקוף את ההחלטה בעניינו של המבקש היא הגשת עתירת אסיר חדשה לבית המשפט המחוזי (שבמסגרתה תהא התייחסותו של המבקש למידע החסוי רלבנטית)". על רקע דברים אלו חזר בו העותר מהבקשה למתן רשות לערער והגיש עתירה זו המופנית כנגד ההחלטה שלא להוציאו לחופשה, על רקע של מידע מודיעיני חסוי.

2

יודגש כי העילה בגינה הופסקו בעבר חופשותיו של העותר, ושהייתה במוקד העתירה הקודמת, הייתה שונה בתכלית. שם נדונה החלטה להפסיק את הוצאת העותר לחופשה על רקע של הפרת תנאי חופשה ופתיחת הליך פלילי בעניין זה. כאמור, נושא זה נבחן בעתירה קודמת ואין צורך לחזור ולדון בו. כעת מופנית העתירה כנגד החלטה שלא להוציא את העותר לחופשה על רקע של מידעים המצביעים על מסוכנות הנשקפת לו וממנו.

עיינתי במידעים שהוצגו לעיוני. יוער כי מדובר במידעים ממקורות שב"ס, מידעי משטרה ואחרים. לא ניתן לפרט, בנסיבות העניין, את טיב המידעים. יוער רק כי רובם המכריע של המידעים הם מהתקופה שבסמוך ולאחר שניתן פסק הדין בעתירה הקודמת. חלקם של המידעים קשור לנושאים שאליהם התייחסה הסנגורית בטיעוניה ואף הגישה מסמכים בנוגע לשלילת סכסוכים עם גורמים אלו או אחרים בעבר. חלקם עוסקים בנושאים אחרים. כאמור, אין אפשרות לחשוף את טיב המידעים והמקורות ואולם ראוי להבהיר בעניינם מספר דברים:

א.        המידעים הם מידעים חדשים, כולם מהחודשים האחרונים. המידעים מוצלבים ממספר

מקורות שונים בעלי הערכת מהימנות שונה.

ב.         חלק מהמידעים כבר נמצאו ככאלו שחלף המועד אליו הם מתייחסים ועד כמה שידוע נושא

המידע לא מומש. עם זאת לא ניתן לשלול את הרלוונטיות של אותם מידעים והנושאים שעלו

בהם מחייבים המשך מעקב, בדיקה ונקיטת אמצעי זהירות מתאימים.

ג.         עצם העובדה שבעבר נקבע על ידי גורמי מודיעין והערכה כי מערכת יחסים של העותר עם

ארגון זה או אחר אינה מצביעה על סיכון אין משמעה כי סיכון לא יכול להתגלות בהמשך או

להתחדש. בעולמו ובסביבתו החברתית של העותר יחסי ידידות ו/או איבה הם, לעיתים,

תלויי נסיבות ומשתנים לפי העניין וההתפתחות. מכאן שמידע עדכני המצביע על מסוכנות

מכיוון שבעבר לא הוגדר כמסוכן או הוגדר ככזה שהמסוכנות ממנו פגה הוא מידע הטעון

בדיקה והתייחסות, לרבות נקיטת אמצעים למניעת המסוכנות.

בהביאי בחשבון כל אלו, לרבות מכלול המידעים ממכלול המקורות שהוצגו לעיוני, חלקם אינו רלוונטי לסכסוכי עבר שהאסיר היה קשור בהם, סבור אני כי לא נפל כל פגם בהחלטת שב"ס שלא להוציא, לעת הזאת, את האסיר לחופשה.

3

חובת שב"ס לבחון בכל רגע נתון מידת מסוכנות הנשקפת מאסיר וכלפיו. המידעים העדכניים שהוגשו לעיוני, כאמור מידעים ממספר מקורות, מצביעים על מסוכנות ממשית מהוצאת העותר לחופשה ומסוכנות המחייבת את שב"ס בנקיטת פעולות כאלו ואחרות למניעת מימוש הסיכון. על זאת יש להוסיף כי חלק מהמדעים גם מצביעים על סיכון לביצוע פעולות כאלו ואחרות שעניינם, בין היתר, בהפגת המסוכנות, אם יצא העותר לחופשה. כל אלו מצביעים על הצידוק שבהחלטת שב"ס שלא להוציא, לעת הזאת, את העותר לחופשה.

נזכיר את הכלל כי לאסיר אין זכות קנויה לצאת לחופשה. נושא הוצאת אסיר לחופשה מסור לאחריות ולשיקול דעתו של שב"ס שעליו לבחון את כל הנתונים הנדרשים לעניין כדי להחליט האם ובאלו תנאים ניתן להוציא אסיר לחופשה, הכל במסגרת תפקידו של שב"ס כארגון שתפקידו לשמור על בטחון הציבור ובטחון האסירים. בעניין זה, כמו גם בנושאים אחרים, בית המשפט אינו בגדר של גורם פיקודי עליון אלא בגדר של ביקורת שיפוטית בהתאם לאמות המידה של המשפט המנהלי. בית המשפט בוחן את תקינות הליך קבלת ההחלטה ואת סבירותה ואולם אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת של גורמי המקצוע בשב"ס או בגורמי ביטחון ואכיפה אחרים.

במקרה שבפני, על רקע מכלול מידעים ממקורות שונים, החליט שב"ס שלא להוציא את העותר לחופשה. סבור אני, לאחר בחינת המידעים וחוות הדעת של הגורמים השונים הנוגעים בעניין, כי מדובר בהחלטה סבירה, שהתקבלה משיקולים ענייניים ועל בסיס תשתית ראיות מנהליות סבירה. בהתאם, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטה.

עם זאת אוסיף כי בחלוף זמן סביר יהיה על שב"ס לבחון שוב את המיידעים העדכניים, לשקול שוב את בקשת העותר לצאת לחופשה, לרבות האפשרות להוציאו לחופשה בהרחקה משמעותית ממקום מגוריו ובתנאי פיקוח בהתאם לנדרש. ראוי כי בכפוף לבחינת עדכניות וחידוש המידעים, תיבחן אפשרות זו בתוך 60 ימים מהיום.

בכפוף להערה דלעיל, וההנחיה לבחון שוב את עניינו של האסיר כמפורט, העתירה נדחית.

המזכירות תשלח פסק דין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ז, 10 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.

4