1

לאחר עיון בנימוקי העתירה (הן של העותר והן של בא-כוחו) נוכחתי, כי קיימים טעמים רבים המושכים לעבר קבלת העתירה; מדובר ביציאה לחופשה חריגה לרגל בר המצווה של אחיו של העותר הנערכת היום; העותר הוא בחור צעיר, אשר ניהל את משפטו כשהוא מצוי במעצר בית במשך שנה ואף הותר לו לצאת את ביתו לצרכי עבודה; לאחר שנשפט, התייצב העותר לריצוי עונשו. מדובר בבן בכור במשפחתו המשמש כדמות אבהית בכירה לאחיו. בנוסף, התנהגותו בכלא הנה תקינה והעותר שולב כאסיר עבודה. כל אלה צריכים להביא להיענות חיובית לבקשתו של העותר.

דא עקא, על-פי טענת ב"כ היועמ"ש "היום התקבל מידע מודיעיני חמור שעניינו כוונות לאי-חזרה מחופשה חריגה, המידע הינו ברמת מהימנות גבוהה"; לאור מידע זה בוטלה חופשתו של העותר.

במכלול הנסיבות והשיקולים, לא שוכנעתי כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה המצדיקה התערבות בית משפט זה. כנגד כל השיקולים המושכים לעבר היענות חיובית לבקשת העותר, קיים מידע חסוי מהימן, כך לשיטת ב"כ היועמ"ש, אשר מתיר לשב"ס לשקול את עמדתו ואף לשנותה במידת הצורך. חיזוק למידע זה ניתן למצוא בהתבטאותו של העותר בפני קמ"ן היחידה, כעולה ממזכר קמ"ן כלא חרמון שצורף להודעת ב"כ היועמ"ש.

לא המקובץ לעיל, דין העתירה דחייה.

2

ניתנה היום, י"ח חשוון תשע"ה, 11 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.