1

            1.         העותר מלין כנגד החלטת הרשות שלא אישרה יציאתו לחופשות מאז חודש

                        אוגוסט.

            2.         העותר נידון ל-25 שנות מאסר. לאחרונה שולב בסבב חופשות. יצא בסה"כ

                        ל-3 חופשות. האחרונה שבהן בחודש יולי. בחודשים אוגוסט וספטמבר נדחו

                        בקשותיו ליציאה לחופשה.

            3.         נטען בעתירה ובדיון בפניי כי חופשותיו של העותר הופסקו בניגוד לסעיף

2

                        5 לפקודת הנציבות 04.17.00 הקובע כי בטרם שלילת טובות הנאה יש לקיים

                        הליך שימוע לאסיר, במסגרתו תינתן לאסיר אפשרות לומר את דברו.

                        נטען, כי בענינו של העותר התקיימו נגדו שני הליכים משמעתיים (בחודש אוגוסט

                        ובחודש ספטמבר) במסגרתם הורשע העותר ונענש, אבל לא נתקבלה החלטה על

                        שלילת טובת הנאה של חופשות. משכך, ההחלטה לא לאשר לעותר יציאה לחופשה

                        אין לה על מה שתסמוך ויש להורות על ביטולה.

            4.         המשיב מתנגד לקבלת העתירה וסומך התנגדותו על פרטי מידע חסוי שנתקבל בעניינו

                        של העותר. באשר לדחיית הבקשות לחופשה בחודשים אוגוסט וספטמבר, נטען

                        כי אלה לא אושרו ספציפית (כל אחת במועדה) ,בגין ההליכים המשמעתיים. נטען כי אלמלא

המידע החסוי שנתקבל לא היתה היום מניעה להעתר לבקשה ליציאה לחופשה.

            5.         בהסכמה הוצגו לעיוני פרטי המידע החסוי.

            6.         הפקודה הרלוונטית לענייננו היא פקודת הנציבות 04.40.00.(להלן הפקודה)

                        סעיף נ.2. לפרק יב לפקודה קובע: "מפקד בית הסוהר או סגנו מוסמך לשלול מאסיר

                        חופשה לפרק זמן של עד ששה חודשים בגין התנהגות שלילית. על הליך זה יחולו

                        הכללים המפורטים בפקודת נציבות 04.17.00 "הענקת טובות הנאה ושלילתן"

                        סעיף 5 לפקודת נציבות 04.17.00 קובע כי ההחלטה של הגורם המוסמך לשלילת טובות

                        הנאה לא תנתן בטרם ניתנה לאסיר האפשרות לומר את דברו.

7.       בעניינו של העותר לא ניתנה החלטה גורפת לשלילת טובות הנאה על פי המתווה הקבוע בפקודה לפיכך אין בידי לקבל את הטענה כי ההחלטות המנהליות התקבלו שלא כדין,

בשל אי קיום הליך השימוע. כל אחת מהבקשות שהגיש העותר נבחנה עם הגשתה ונדחתה בגין ההליך המשמעתי שקדם לה.

8.       לאחר שעיינתי בפרטי המידע החסוי שהוצג לעיוני, לא מצאתי כי יש להתערב בהחלטת הרשות. מטעמים ברורים לא ניתן לחשוף תוכנם של פרטי המידע. הידיעות המסתיימות

           בספרות 377 ו-638 הן הידיעות הרלוונטיות לענייננו. מדובר במידע מוצלב ודי בו כדי להצדיק את החלטת הרשות.

           סוף דבר העתירה נדחית.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ח, 30 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.

3