1

בפניי עתירת אסיר שעניינה תנאי חופשה.

האסיר עותר נגד ההחלטה שלא לאשר לו לשהות במהלך החופשה בביתו.

העותר מרצה עונש מאסר של 18 חודשים לאחר שהורשע בעבירות של מרמה, סחיטה ואיומים.

נימוקי העתירה:

העותר מתנהג באופן מופתי בכלא אין לחובתו עבירות משמעת. משולב בקורס ייעודי לעברייני מרמה. עומד בהסדר תשלום הפיצוי והקנס שנקבעו לו במסגרת גזר הדין. העותר טוען כי בני משפחתו מתגוררים בתל אביב ואין כל הצדקה למנוע ממנו לשהות במהלך החופשה עם משפחתו בתל אביב. לטענתו הוא איננו מאוים על ידי צד שלישי. החוקר שחקר אותו בגין תיק פתוח מסר לו שאין מניעה לכך שהוא ישהה במהלך החופשות בתל אביב.

2

כתב התשובה:

העותר מסווג בקטגוריה ב/1 ועל כן כל יציאה שלו לחופשה מותנית באישור משטרת ישראל וכפופה לתנאים מגבילים, מהתנאים המפורטים בנספח לפקודת החופשות.

מעמדת משטרת ישראל עולה שהמניעה לכניסתו לעיר תל אביב נעוצה בסכסוכים שיש לעותר עם אנשים המתגוררים בעיר ומהמסוכנות הנשקפת כלפיו על רקע חבות כבדים לעבריינים.

המשיבה סבורה כי אישור החופשה בתנאים כפי שנקבעו מהווה את האיזון הראוי בין הצורך לשלום על בטחון ושלום הציבור לבין רצונותיו של האסיר.

דיון:

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה המינהלית.

כידוע, כאשר מדובר באופן מימוש ההטבה הניתנת לאסיר במקרה לחופשה, דהיינו בתנאי החופשה, ולא בעצם מתן ההטבה, הנטייה של בית המשפט להתערב בהחלטה מקצועית של הגורם המוסמך היא מינימלית.

על פי פקודת החופשות ניתן למנוע חופשה מאסיר במקרים המתאימים וכאשר הוא אינו עומד בקריטריונים למתן חופשה, וודאי שניתן גם להציג לו מגבלות ותנאים. המגבלות והתנאים נותנים מענה לאיזון הראוי הדרוש.

העותר יצא עד כה לחופשות בודדות בלבד, יתכן ובהמשך הדרך ניתן יהיה לשקול הטבה או הקלה מסוימת בתנאים אולם לעת הזאת ועל רקע עמדת משטרת ישראל כפי שעולה מהדו"ח הגלוי ומהנספחים, לא ניתן לומר שההחלטה המנהלית הינה בלתי סבירה.

אשר על כן, אני מחליט לדחות את העתירה.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשע"ח, 30 מאי 2018, בהעדר הצדדים.