1

העותר, אסיר בכלא דמון, הגיש עתירה המופנית כנגד הנהלת כלא אשל, כלא שבו שהה בעבר בטרם הועבר לכלא דמון. בעתירה הוא טוען כי בעת שהיה בכלא אשל הזהיר את ההנהלה כי אסיר אחר עלול לפגוע בו. אלא שדבר נא נעשה והוא הותקף ונפצע. לדבריו הוא סבל בכלא אשל ואף הגיש עתירה מנהלית ולא נענה. לכן הוא פונה בעתירה שבפני. ביחד עם העתירה הוגשה גם בקשה לפטור מתשלום אגרה.

ככל שהדבר נוגע לבקשה לפטור מתשלום אגרה - לאחר שעיינתי בדו"ח תנועות הכספים בחשבון העותר אני נעתר לבקשה ופותר את העותר מתשלום אגרה.

בכל הנוגע לעתירה עצמה - למעשה אין מדובר בעתירה. ככל שהעותר מבקש להתלונן על סגל כלא אשל, שלטענתו לא פעול כנדרש ויצר את התנאים שאפשרו פגיעה בו, יש להעביר את תלונתו ליח"ס. ככל שהוא מבקש פיצוי על נזק שנגרם לו, לטענתו, הרי שההליך שעליו לנקוט הוא בהגשת תביעה לפיצויים. אין מקום לדון בתלונות האסיר במסגרת של עתירת אסיר מאחר ואין מדובר בטענות המופנות כנגד החלטה מנהלית של גורמי שב"ס.

אשר על כן אני מורה על מחיקת העתירה על הסף ללא צורך בתגובת המשיבים. לעותר שמורות זכויותיו לפנות בהליך הנכון לבית המשפט המוסמך. אדגיש, למען הסר ספק, כי לא הבעתי כל עמדה בנוגע לטענות העותר לגופן.

2

יש לשלוח החלטה לב"כ הצדדים וכן לעותר באמצעות שב"ס.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ח, 14 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.