1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים בתמצית:

בפני עתירת אסיר שהגיש העותר, זאת בגין סירובו של המשיב לאשר יציאותיו של העותר לחופשות ממאסרו.

העותר מרצה מאסר של 6 שנים בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה בזמן פסילה, הסעה שלא כדין ותיק נוסף של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, הפרת הוראה חוקית, נהיגה בזמן פסילה ללא פוליסת ביטוח והסתייעות ברכב לביצוע פשע. לחובתו שתי הרשעות קודמות בגין תקיפת בת זוג, היזק לרכוש ותקיפה סתם.

העותר טוען כי זהו מאסרו הראשון והוא היה בעבר בסבב חופשות. שהה למעלה משנתיים במרכז רפואי בשל מחלת ניוון שרירים שהתגלתה במהלך ריצוי מאסרו. בחודש יולי הופסקו חופשותיו בשל מידע מודיעיני שהעותר לא עומת עמו. נטען כי המידע המודיעיני נובע משיחה שניהל עמו מכר שבה ניסו לשדלו לביצוע עבירה והעותר דחה ניסיון זה. זו הערכתו של העותר. נטען כי רק בחופשה יכול העותר לפגוש את ילדיו (זאת עקב בעיות בריאות של ילדיו, שלא יפורטו עק צנעת הפרט).

2

המשיב טוען כי בקשת העותר ליציאה לחופשה נדחתה על ידי הגורם המוסמך ביום 4/10/19 בשל מידע חמור ועדכני של משטרת ישראל שעדיין לא פג תוקפו. נטען כי עניין זה נדון בעתירה קודמת במסגרתה נקבע שמדובר במידע ערכי ועדכני. נטען כי מאז לא חל שינוי בנסיבות והעותר צבר לחובתו מידע מודיעיני של שב"ס שעניינו אלימות וסמים וכן לעותר דין משמעתי חמור מיום 31/10/19. לכן נטען כי מדובר בהחלטה סבירה ואחראית בנסיבות העניין ולא נפל בה פגם המצדיק התערבות. לשאלת ביהמ"ש השיב המשיב כי אין מידע המהווה המשך לידיעה מחודש יולי שהוצגה לביהמ"ש, אך המשיב סבור שמדובר במידע חמור שעדיין לא פג תוקפו. כמו כן, המשיב לא ידע להשיב אם בוצעו פעולות לבדיקת המידע מאז חודש יולי.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב, לעת הזאת, בהחלטת המשיב לעניין סירוב להוציא את העותר לחופשה.

כידוע, בהתאם לפקודות הנציבות הרלוונטיות ולפסיקה נקבע כי חופשה אינה זכות מוקנית, אלא טובת הנאה הנתונה לשיקול דעתו של המשיב [רע"ב 3851/14 אבו עינם נ' שב"ס (30.05.2014)]. בהתאם לפקודות הנציבות הרלוונטיות, בעת שקילת בקשה לאישור חופשה על המשיב להביא בחשבון גם את מידת הסכנה הנשקפת לציבור ולאסיר במהלך החופשה. על כן, יש לקבל את עמדת הגורמים הרלוונטיים בטרם מתן החלטה.

"כלל הוא כי מתן חופשה לאסיר המרצה עונש מאסר הינו ענין המצוי בשיקול דעתה של הרשות המוסמכת, ובית משפט זה לא יתערב בשיקול דעתה אלא אם נפל בו פגם המצדיק התערבות שיפוטית (רע"ב 6545/97 מדינת ישראל נ' מחאג'נה; רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' ארזי, פד"י נב(2) 743, 746). בתחום זה נדרש איזון בין עניינו של האסיר ביציאה לחופשה מהכלא לבין צרכי ההגנה על שלום הציבור ובטחונו. במסגרת איזון זה, ניתנת עדיפות לאינטרס ההגנה על שלום הציבור על פני עניינו של האסיר ביציאה לחופשה (רע"ב 1318/98 פלוני נ' שירות בתי הסוהר, תק' על' 98(2) 177, 178)".

רע"ב 4581/04 שרקיה נ' שב"ס (02.09.2004).

בעניינו של העותר קיימים מידעים המצביעים על פעילות אסורה של העותר. למעשה מדובר בשתי קבוצות של מידעים:

קבוצה אחת של מידעים היא כאלו שנאספו ע"י גורמי מודיעין של שב"ס. מידעים אלו עדכניים ומצביעים על פעילות עבריינית של העתור בתחומי הכלא. יצוין כי מדובר בצבר של ידעים ממקורות שונים. כל אחד מהמידעים עוסק באירוע שונה. קשה ללמוד מהמידעים השונים את מידת אמינותו של כל אחד מהם. עם זאת ריבוי המידעים מציג תמונה כוללת של מעורבות בפעילות עבריינית בתחומי הכלא, תמונה שלא ניתן להתעלם ממנה.

3

המידע הנוסף, שבו התמקד הדיון בפני ובהתיחס אליו גם הוצגו השאלות לב"כ שב"ס, הוא מידע שהועבר ממודיעין משטרת ישראל. מדובר במידע לכשעצמו חמור שבוודאי הצדיק את הפסקת חופשותיו של העותר, בעת שהגיע לידי גורמי המודיעין של משטרת ישראל. עם זאת לא הוצגו בפני בית המשפט מידעים או הערכה מעודכנת של מודיעין משטרת ישראל בכל הנוגע לתוקפו של המידע והאם נעשו פעולות כאלו או אחרות לברר אם בהמשך לאותו מידע חלו התפתחויות באותו הנושא. ראוי כי ככל שיגיע שוב עניינו של העותר לבית המשפט כי אז תוגש, בהקשר לאותו מידע, הודעת עדכון. כי הרי לא ניתן להשאיר מידע מסוג זה מרחף מעל אסיר לנצח באופן שעל בסיסו יתקבלו החלטות מנהליות, וכל זאת בלא כל עדכון בנוגע לאותו מידע.

מצאתי לנכון להבהיר את הנושא בכל הנוגע לאותו מידע משטרתי, חמור לכשעצמו, שהיוה חלק מהתשתית לקבלת החלטות שב"ס. אדגיש כי לעת הזאת די במידעים העדכניים שנאספו ע"י גורמי שב"ס עצמם כדי להצדיק את אי שילובו של העותר בסבב חופשות. מדובר במידעים עדכניים ולעת הזו לא ניתן לשלול מסוכנותו של העותר בעת יציאה לחופשה.

בסיכומו של דבר אני קובע כי המשיב שקל את כל השיקולים הרלוונטיים והחלטתו, בנסיבות העניין, היא החלטה סבירה שהתקבלה על תשתית של ראיות מנהליות ראויות ולאחר שנשקלו השיקולים הנדרשים לעניין. המשיב אחראי הן לביטחון הציבור והן לביטחונו של האסיר במהלך מאסרו והחלטתו משקפת את אחריותו הן לשלום הציבור והן לשלום האסיר. לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיב לעניין סירוב המשיב לשלב את העותר בסבב חופשות.

העתירה נדחית.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.