1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים בתמצית:

בפני עתירתו של העותר, אשר הינו אסיר פלילי המרצה מאסרו בכלא כרמל, השפוט למאסר בן 6 שנים ו-4 חודשים מיום 2/9/14 (בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה בצוותא, סחיטה בכוח בצוותא, שהביא לידי מעשה ושימוש ברכב ללא רשות ונטישה), ליציאה לחופשה מיוחדת לחתונת אחיו שעתידה להתקיים בג'לג'וליה ביום 11.5.18.

2

העותר טוען כי הוא צפוי להופיע לפני ועדת השחרורים בעוד כחצי שנה והתנהגותו בכלא הינה ללא דופי. כן נטען כי הוא משולב בקבוצות טיפוליות רבות ובחינוך והינו משמש כתומך לאסירים פסיכיאטריים ועתיד להשתלב גם בקבוצת תעבורה "עוצרים בכתום". נטען כי העותר לא שולב בסבב חופשות, ככל הנראה בשל התנגדות גורמי המודיעין. נטען כי העותר עומד בקריטריונים על פי פקודת הנציבות לקבלת חופשה מיוחדת וכי ככל שמניעת חופשות המיוחדת מתבססת על מידע מודיעיני הרי שאין בו כדי למנוע יציאתו לחופשה מיוחדת קצרה, בשונה מחופשה רגילה. כן נטען כי ככל שקיים מידע מודיעיני הרי שיש חשיבות לטיב המידע, מהימנותו, הצלבתו ועד כמה רלוונטי בעניין היציאה לחופשה המיוחדת הספציפית. נטען כי בחוות הדעת המודיעינית מטעם המשטרה מודגש כי על אף שאין מידע מודיעיני משטרתי חדש עדיין יש התנגדות בשל מסוכנות, פעילות פלילית ושיוך לארגון פשיעה. נטען כי בשונה מבקשה לצאת לחופשה רגילה, כאשר מדובר בבקשה לחופשה מיוחדת האיזון הוא שונה ויש לבדוק האם יש במידע כדי להעיד באופן קונקרטי על מסוכנות לשלום הציבור אם העותר יצא לחופשה המיוחדת שהתבקשה. נטען כי לאחרונה העותר הוא אסיר חיובי ביותר, שולב בהליכים טיפוליים ואין לו דוחות משמעת. הוא תומך באסירים ונמצא בטיפול ואף עבר מהפך. נטען כי בכתב האישום העותר לא הופיע כמי ששייך לארגון פשיעה.

המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה. נטען כי בקשתו של העותר ליציאה לחופשה חריגה נדחתה נוכח התנגדות משטרת ישראל וגם עמדת גורמי מודיעין שב"ס. הבסיס החוקי להחלטת המשיב לעניין חופשה מיוחדת הינו פקנ"צ 04.40.00 אשר עניינה חופשות אסירים (להלן: "פקודת הנציבות" או "פקנ"צ") ולפיה כל בקשה לחופשה של אסיר המסווג בקטגוריה ב/1 מחייבת קבלת אישור משטרת ישראל. ב"כ המשיב הגישה לביהמ"ש חומר סודי של משטרת ישראל וטענה כי לאחר בחינת תיקו המודיעיני של העותר במשטרת ישראל עולה כי מדובר באסיר המשויך לארגון פשיעה ועל אף שאין מידע מודיעיני חדש בעניינו, אין בכך משום איון מסוכנותו או החלשתה של הפעילות הפלילית. משטרת ישראל מדגישה כי המסוכנות גבוהה ביותר ולא ניתן לאיינה בשום אמצעי ולכן משטרת ישראל מתנגדת לחופשה חריגה על אף השיקולים ההומניים. כן הוגש מידע מודיעיני של שב"ס ממנו עולה כי לעותר סכסוכים רבים עם כנופיות וארגוני פשיעה בתוך בית הסוהר ומחוצה לו ובנוסף צבר חמ"ן שלילי עדכני שעניינו החזקת חפצים אסורים, מעורבות שלילית והתנהגות שלילית. נטען כי נוכח סכסוכיו והחשש שהחופשה תנוצל למטרות שליליות לא מומלץ להוציאו לחופשה חריגה והחלטת המשיב הינה סבירה.

דיון ומסקנות:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת שב"ס שכן לא נפל בה פגם המצדיק התערבות.

פקודת הנציבות העוסקת בחופשות אסירים קובעת כי חופשה אינה זכות מוקנית, אלא טובת הנאה הנתונה לשיקול דעתו של המשיב [סעיף א2 לפקודה; ראו גם: רע"ב 3851/14 אבו עינם נ' שב"ס (30.05.2014)]. העותר נמצא בקטגוריה ב/1 - אסירים שכל יציאה שלהם לחופשה מותנית באישור וכפופה לתנאים מגבילים על פי הפקודה. בהתאם לפרק ח' לפקנ"צ, המשיב רשאי לאשר, על פי המלצת הגורמים הרלוונטיים, חופשה מיוחדת מטעמים המנויים בפרק ח' לפקנ"צ, ביניהם נישואין של קרוב משפחה מדרגה ראשונה של האסיר.

3

יצוין כי באישור חופשה רגילה על המשיב להביא בחשבון את סוג העבירה, טיבה ונסיבותיה וכן סיווג לקטגוריה המאפשרת חופשה; ריצוי תקופת מאסר מינימלית; תפקוד חיובי של האסיר בבית הסוהר; ומידת הסכנה הנשקפת לציבור מן האסיר במהלך החופשה והסיכוי שלא ישוב ממנה (סעיף ג' לפקודה). לא מן הנמנע כי גם בעת שקילת מתן אישור לחופשה מיוחדת יובאו בחשבון גם השיקולים הנ"ל, בנוסף להמלצת הגורמים הרלוונטיים ולשיקולים הומניטריים כגון חשיבות האירוע.

בעניינו של העותר משטרת ישראל וגורמי המודיעין בשב"ס מתנגדים ליציאתו לחופשה מיוחדת וטוענים כי קיימת מסוכנות גבוהה שלא ניתן לאיינה בשום אמצעי וכי לעותר סכסוכים רבים ומעורבות עם כנופיות וארגוני פשיעה. כן צבר העותר חמ"ן שלילי והתנהגות שלילית במהלך ריצוי מאסרו, כפי שעולה מהחומר. לביהמ"ש הוגשו מידעים, כולל מידע מעודכן מהעת האחרונה, מהם עולה כי התנגדות גורמי המודיעין ומשטרת ישראל והחלטת המשיב שלא לאשר את יציאתו של העותר לחופשה מיוחדת לרגל חתונת אחיו מבוססות על מידע עדכני המצביע על סיכון. עוד נטען כי החלטות המשטרה ושב"ס, במקרה זה, הינן סבירות ואין מקום להתערב בהן בנסיבות העניין.

עיינתי במידעים הקשורים בעותר וכן בגורמים אחרים המערך הפשיעה. מטבע הדברים לא ניתן לפרט את טיב המידעים. אומר רק כי המידעים מצביעים על קשר שבין העותר לארגוני פשיעה ומבססים את החשש כי יציאתו של העותר לחתונת אחיו עלולה להוות תשתית ובסיס לפעילות עבריינית ולסכן את שלום הציבור. המידעים על בסיסם התקבלה החלטה מוצלבים, ממקורות שונים ומזמים שונים. בנסיבות אלו מדובר בתשתית ראיות מנהליות סבירה הנדרשת לצורך החלטה מסוג זו שהתקבלה אצל המשטרה ואצל שב"ס.

נזכיר כי שיקול הדעת האם להתיר לאסיר לצאת לחתונת קרוב משפחה מסורה לגורמי שב"ס והמשטרה. בית משפט מתערב בהחלטה רק אם נפל פגם בהליך קבלת ההחלטה או שההחלטה בלתי סבירה בצורה קיצונית. במקרה שבפני נאספו ראיות מנהליות סבירות לעניין, נשקלו השיקולים הנדרשים והוחלט לדחות את בקשת האסיר. מדובר בהחלטה שהתקבלה בהליך תקין, החלטה סבירה שלא נפל בה פגם המצדיק התערבות, זאת גם בהתחשב בשיקולים ההומניטריים וחשיבות האירוע לעותר. אשר על כן העתירה נדחית. לעותר פתוחה הדרך לבקש ביקור פתוח עם בני הזוג המיועד בבית הכלא. חזקה היא שככל שתוגש בקשה היא תישקל ותיבחן בכובד ראש ע"י הגורם המוסמך.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ח, 29 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.

4