1

בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה המנהלית להגדרתו כסג"ב.

נימוקי העתירה

·        ההחלטה להגדירו כסג"ב לא נומקה. העותר פנה, באמצעות בא כוחו, וביקש לקבל את הנימוקים להחלטה המנהלית, אך התשובה שקיבל היתה כוללנית ולא מנומקת.

·        ההחלטה להגדירו כסג"ב אינה סבירה בנסיבות העניין, פוגעת בו באופן לא מידתי, מונעת שילובו בהליך טיפולי, מגבילה את האפשרות שיצא מחוץ לאגף בו הוא מוחזק ופוגעת בסיכויי שחרורו המוקדם.

·        לא ידוע לעותר שקיים מידע מודיעיני כלשהו המצדיק הגדרתו כסג"ב.

·        תקופת המאסר שנגזרה על העותר אינה ארוכה. בכוונת העותר להשתלב בהליך שיקומי ואין כל אינדיקציה עדכנית לכוונות בריחה.

·        העותר אמנם הפר את תנאי הפיקוח כאשר הוחלט על מעצרו בפיקוח אלקטרוני, אך הוא עשה זאת בשל חשש ממשי לחייו. העותר לקח אחריות מלאה על מעשיו - הפרת תנאי הפיקוח, גם בשיחה בפני הממונה על הפיקוח וגם בדיון בבית המשפט. העובדה שלחובת העותר הרשעה בעבירה של הפרת הוראה חוקית, אינה מצדיקה, כשלעצמה, הגדרתו כסג"ב.

2

העותר הינו אסיר פלילי, מרצה עונש מאסר של שנה ו - 9 חודשים, לאחר שהורשע בעבירות סמים. החל בריצוי עונשו ביום 7/9/17.

כתב התשובה

·        ההחלטה המנהלית להגדרתו כסג"ב התקבלה ביום 2/10/17, כשלושה שבועות לאחר שהחל בריצוי מאסרו.

·        ההגדרה כסג"ב נשענת על עמדת גורמי המודיעין ולאור התנהלותו של העותר טרם מאסרו.

·        במסגרת הליך פלילי שהתנהל נגד העותר בת"פ 520/16 ניתנה החלטה שיפוטית ביום 12/1/17, למעצרו בפיקוח אלקטרוני. כחודש לאחר ההחלטה, ביום 9/2/17, נמלט העותר ממקום מעצרו לאחר ששבר את האזיק האלקטרוני שהוצמד לו. הוא היה בבריחה תקופה של 7 חודשים עד אשר נתפס על ידי המשטרה, כשהוא מחזיק בתעודת זהות מזויפת.

·        בשימוע שערך לו הממונה על הפיקוח, טען העותר כי ברח ממקום המעצר בשל הפחד משותפיו לעבירה והחשש מכניסה לכלא.

·        לחובת העותר חמ"ן שלילי - שתי ידיעות בדבר מעורבות שלילית.

·        על רקע האמור, הגדרת העותר כסג"ב בסמוך לאחר שנגזר דינו והחל לרצות את מאסרו הינה סבירה.

·        המשיב מציין (סעיף 11 לכתב התשובה) כי בהתאם להחלטת הגורם המנהלי המוסמך, אמור להתקיים דיון נוסף במהלך חודש פברואר וככל שלא תעלה מניעה אחרת, תישקל בחיוב הגדרתו כסג"ב.

פקנ"צ 04.90.00 מגדירה אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה כ"אסיר אשר עברו, התנהגותו, מצבו הנפשי, מידע אודותיו, מצביעים על רמת סיכון גבוהה לבריחה ממשמורת חוקית".

עברו של העותר, בריחתו ממעצר בפיקוח במשך תקופה של כ - 7 חודשים, מצביעה אכן על רמת סיכון גבוהה המחייבת נקיטת אמצעי זהירות, לפחות בשלב הראשון של המיון.

לכך יש להוסיף את החמ"ן השלילי המצביע על המשך עיסוק בתחום שבגינו הוא מרצה את מאסרו.

ההגדרה והסיווג במאסר כל פרק הזמן שצפוי העותר לרצות מהווה אחד השיקולים ויש בו כדי ליתן אינדיקציה מסוימת, אך אין הוא השיקול הבלעדי (ראה גם רע"ב 7785/14 יהודה בן אייר נ' שב"ס).

הגדרת אסיר כסג"ב נבחנת מעת לעת בהתאם להוראות הפקנ"צ. במקרה של העותר, עניינו ייבחן שוב בחודש פברואר.

3

לא מצאתי פגם בהחלטה המנהלית המחייב התערבות.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ח, 25 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.