1

בפני כב' השופט רון שפירא, סגן נשיא

עניינה של עתירה זו בבקשת העותר לצאת לחופשה. עתירה זו הינה המשך לפסק הדין שניתן ביום 20.1.14, בעת"א 4752-01-14. גם בעתירה הקודמת נדונה בקשת העותר לצאת לחופשה. עם זאת, הנחה בית המשפט את שב"ס לבדוק אם חל שינוי בהתנהגותו של העותר, וזאת בין היתר, בשים לב למעבר לכלא חדש. בית המשפט ציין כי שב"ס יבדוק אם קיימים מידעים חדשים המצביעים על מעורבות של העותר בהתנהגות עבריינית, בין אם בתחומי הכלא ובין אם כלפי גורמי חוץ, וישקול שוב את עמדתו בכל הנוגע להוצאת העותר לחופשה. נקבע כי הבחינה החוזרת תבוצע בתוך 60 ימים.

כעת בפני עתירה המופנית כנגד החלטתו העדכנית של שב"ס שלא להוציא את העותר לחופשה, וזאת בהתבסס על מידעים בעניינו.

לבית המשפט הוצגו מידעים עדכניים מחודשים מרץ ואפריל 2014, דהיינו לאחר שניתן פסק הדין. כפי שצוין בפרוטוקול הדיון, אחד המידעים עוסק בחשש לניסיון פגיעה בעותר עצמו. מידע אחר, שתוכנו לא יפורט, מצביע על המשך התנהגות עבריינית בתחומי הכלא.

כאמור, לא ניתן לפרט את תוכן המידעים, ואולם די במידע שמספרו 1650024 כדי לבסס החלטה מנהלית שלא להוציא את העותר לחופשה, לפחות עד שתיערך בדיקה מתאימה של כל ההיבטים הקשורים במידע זה. אוסיף עוד, כי גם המידע הנוסף, המצביע על אפשרות של ניסיון פגיעה בעותר, יכול שיבסס החלטה לעכב את יציאתו של העותר לחופשה עד להשלמת בדיקות, וזאת בשים לב לחובת שב"ס להגן על שלום אסירים. עם זאת, איני רואה במידע זה את העיקר, אלא דווקא את המידע האחר שאוזכר.

אוסיף עוד, כי מתוך חוות דעת בעניינו של העותר, עולה עוד כי הועבר מידע משב"ס למשטרת ישראל, שעניינו אינדיקציה בנושא אלמ"ב. לא ידוע ולא הובהרה בפני מהות המידע הנ"ל, ולא ברור האם הנושא הועבר לבדיקת ועדת אלמ"ב. בכל מקרה, גם עניין זה טעון בדיקה.

2

בנסיבות אלה, אני קובע כי ההחלטה שהתקבלה על ידי שב"ס, בשים לב למידעים החדשים שהצטברו, היא החלטה סבירה ועניינית שהתקבלה בהתאם לסמכות שב"ס כדין, ואין מקום להתערב בה.

עם זאת, בשים לב לטיב המידעים, ראוי הוא כי תיעשה בחינה נוספת ומעמיקה יותר של המידעים בעניינו של העותר, ותינתן החלטה עדכנית לאחר שייבדקו המידעים, וזאת בתוך פרק זמן סביר.

בכפוף לאמור לעיל, העתירה נדחית.

יש לשלוח פסק הדין לב"כ הצדדים וכן לעותר באמצעות מחלקת האסיר בשב"ס.