1

1.         העותר נידון למאסר של תשע שנים ו-שישה חודשים לאחר שהורשע בעבירות מין.

            נושא מאסרו ממרץ 2015. תום מאסרו ספטמבר 2024. מסווג לקטגוריה א'.

            מוגדר כג"ע. (גילוי עריות)

2.         עניינה של העתירה הוצאתו של העותר לחופשה ראשונה. מאחר שהעותר מסווג

            לקטגוריה א' ,(אסירים שאינם יוצאים לחופשות) משמעות העתירה , שינוי קטגוריה

            על מנת שניתן יהיה לדון בבקשה לשלבו בסבב חופשות.

2

3.         נטען בעתירה כי עובר למאסרו ניהל העותר אורח חיים נורמטיבי ועוד בטרם התקיים

            ההליך המשפטי השלים הליך טיפולי פסיכולוגי. לקח אחריות על מעשיו ובני המשפחה

            אינם מתנגדים ליציאתו לחופשות.

4.         נטען, כי מב"ן ממליץ על יציאתו של העותר לחופשה קצרה בתנאים מגבילים. מנגד, וג"ע

            (ועדה לגילוי עריות) מתנגדת לבקשה והחלטת המשיב להעדיף עמדת וג"ע הינה בלתי

            סבירה, בהתחשב בנתוניו האישיים של העותר ובשים לב לכך שוג"ע לא נתנה דעתה להעדר

            מסוכנות מצידו של העותר לאור השינויים שעבר בחודשים האחרונים ועמדת בני

            המשפחה שאינם מתנגדים לבקשה.

5.         המשיב סומך התנגדותו על עמדת וג"ע כפי שהיא עולה מחוות הדעת לרבות, בחלקה החסוי.

6.         בדיון בפניי (ב-16.1.18) הוסיף ב"כ העותר, כי העותר סיים בהצלחה קבוצה פסיכו-חינוכית

            ושולב לפני שלושה חודשים בטיפול ייעודי. ב"כ העותר טען כי שילובו של העותר בטיפול

            ייעודי לא קיבל כל התייחסות בחוו"ד וג"ע לפיכך, ביקש שבהמ"ש יורה על קבלת חוו"ד

            עדכנית של וג"ע.

הדיון נדחה על מנת שתוגש חוו"ד עדכנית של וג"ע שתתיחס לנתון הנוסף בעניין שילובו של העותר בטיפול ייעודי.

7.         בדיון ב-13.2.18 הונחה בפניי חוו"ד עדכנית של וג"ע, לרבות החלק החסוי. בנוסף, הוצגה

            חוו"ד המלאה של מב"ן.(ההמלצה הובאה כבר בישיבה הראשונה).

            וג"ע לא שינתה עמדתה ולא המליצה על הוצאתו של העותר לחופשה.

8.         כעולה מחוו"ד העדכנית של וג"ע, העותר מצוי בשלב ראשוני של ההליך הטיפולי הייעודי

            ועליו להעמיק את הטיפול על מנת להכיר בגורמי הסיכון שלו ועיוותי החשיבה המאפיינים

            אותם. מסך כל המידע הגלוי והחסוי שעמד בפני הוועדה, הוועדה לא המליצה על הוצאתו

            לחופשות. לא היתה התנגדות למתן התיחדויות בין העותר לאישתו.

9.         לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ונתתי דעתי למכלול הנתונים ,לחוות הדעת שהונחו

בפניי ולהחלטת ועדת הקטגוריות הגעתי למסקנה כי הבקשה אינה מניחה תשתית שיש בה כדי ללמד על פגם כלשהוא שנפל במסקנת הגורם המנהלי ומשכך דין העתירה להידחות.

10.       במסגרת הליך זה, נבדקת סבירות החלטת המשיב. בהמ"ש לא יחליף את שיקול דעתו בשיקול

            דעת המשיב. לא כל שכן בשיקול דעת של גורמים מקצועיים.

3

            לא ניתן לומר כי המשיב שגה משהחליט להעדיף עמדת וג"ע על פני עמדת מב"ן. חוות הדעת

            של כל אחד מהגורמים הנ"ל ניתן מזוית ראייה שונה. עניינה של חוו"ד וג"ע בבירור

            המסובנות ביחס למשפחת האסיר ולקורבן העבירה, בעוד חוו"ד מב"ן מתמקדת במסוכנותו

            המינית של האסיר ביחס לציבור כולו.

לאור האמור לעיל, העתירה נדחית.

ניתן היום, ו' אדר תשע"ח, 21 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.