1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים בתמצית:

בפני עתירתו של העותר, אשר הינו עצור עד תום ההליכים בגין עבירות רצח, חבלה גופנית חמורה, הצתה, חטיפה, החל מיום 17.1.16, שהוגשה כנגד החלטת המשיב בדבר אי אישור בקשת העותר להתייחדות עם בת זוגו.

העותר טוען כי היה בסבב התייחדויות עם בת זוגו בכלא שיטה, אך לאחר שעבר לבית מעצר קישון יצא פעם אחת ולאחר מכן הופסקו יציאותיו על ידי המשיב. נטען כי הדבר גרם לדיכאון אצל בת זוגו והיא אף עברה הפלה של העובר שהיה ברחמה. נטען כי בני הזוג התרגלו להתייחדויות והן חשובות להם מאוד כי הם מנסים להקים משפחה. נטען כי המשיב מנסה להתנקם בעותר מאחר שהחליט לא לעזור למודיעין שב"ס ומכיוון שסירב לשהות בתא של מעשנים.

המשיב טוען כי העותר עצור עד תום ההליכים בעבירות רצח, חבלה גופנית חמורה, הצתה, חטיפה החל מיום 17.1.16 וזו כניסתו הרביעית לכלא. בקשתו להתייחדות נדחתה נוכח עמדת גורמי המודיעין וחמ"ן שלילי שצבר לחובתו. הוגש לביהמ"ש מידע סודי בהסכמת העותר. נטען כי התייחדות הינה טובת הנאה הניתנת לאסירים בכפוף להתנהגות חיובית, זאת לפי פקודה 04.47.00 (להלן: "פקודת הנציבות" או "הפקודה"). נטען כי בעניינו של העותר התקבל מידע מודיעיני רצוף שמצביע על מעורבות שלילית ומשכך לא הומלץ על מתן התייחדות. נטען כי מדובר בהחלטה סבירה ואין בה פגם המצדיק התערבות.

2

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת שב"ס שכן לא נפל בה פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט.

פקודת הנציבות העוסקת בהתייחדות אסירים קובעת כי אין מדובר בזכות מוקנית, אלא טובת הנאה הנתונה לשיקול דעתו של מפקד בית הסוהר. על פי הפקודה, בעת שקילת בקשה להתייחדות יש להתחשב, בין היתר, בהתנהגות טובה במהלך ריצוי המאסר/מעצר.

בעניינו של העותר קיים חמ"ן שלילי שצבר לחובתו. המידעים שהוגשו לביהמ"ש מעלים התנהגות בעייתית וחמורה בעת ריצוי המעצר, הן בשנת 2017 והן לאחרונה. יצוין כי מדובר במספר רב של מידעים שנצברו לאורך תקופה מושכת, ועד לאחרונה, שעניינם בפעילות עם אסירים אחרים המצביעה על מסוכנות, הן כלפי אסירים בכלא והן כלפי גורמים מחוץ לכלא. ריבוי המדעים מצביע, כך לכאורה, על נטייה לאלימות ועל מסוכנות ובעיקר על דפוסי חשיבה ופעולה עברייניים.

נוכח המידע שהוגש, המהווה ראיות מנהליות סבירות לצורך קבלת ההחלטה, נראה כי יש בסיס להחלטת המשיב שלא לאשר טובת הנאה מסוג התייחדות. על כן, סבורני כי בנסיבות העניין החלטת המשיב התקבלה על בסיס תשתית ראיות סבירה, משיקולים ענייניים ותוך הפעלת הסמכות בהתאם לחוק. לא נפל בהחלטה פגם המצדיק התערבות של בית משפט הבחן את ההחלטה באמות המידה של המשפט המנהלי. לא מצאתי בסיס לטענות העותר כי מדובר בהחלטה המונעת משיקולים זרים שעניינם בהתנכלות לעותר בשל הסיבות אותן ציין.

העתירה נדחית.

המזכירות תעביר עותק לב"כ המשיב ולעותר באמצעות שב"ס.

ניתן היום, ג' סיוון תשע"ח, 17 מאי 2018, בהעדר הצדדים.