1

1.         העותר מרצה שלוש וחצי שנות מאסר בגין עבירות אלימות ואיומים נושא ת"פ 51542-12-12 (בימ"ש מחוזי ת"א), לאחר שעונשו הוקל בע"פ 5930/13, והוא מבקש להוציאו לחופשות, לשלבו בתוכנית רש"א ולהוציאו לחופשה מיוחדת לפגישה עם עמותת "אפשר" ביום 18/6/15.

2.         העותר לא הציג בפני המשיב, כפי שבאי כוחו לא הציגו בפני, הזמנה לפגישה עם עמותת "אפשר" ומשכך דין העתירה בעניין זה להידחות.

3.         המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות שכן טרם נקבעה לו קטגוריה ועניינו אמור להידון בוועדת קטגוריות ביום 15/6/15.

            ב"כ העותר טוען לשיהוי בטיפול המשיב בעניין זה ומלין על כך שהעותר הוגדר כאסיר אלמ"ב כאשר ביקש לצאת לחופשות, זאת בגין תלונה שנסגרה לפני 5 שנים מחוסר עניין לציבור.

            אינני רואה צורך להתייחס לטענה הנ"ל, שכן בינתיים הוסרה הגדרת העותר כאסיר אלמ"ב אך גורמי הטיפול מתנגדים להוצאת העותר לחופשות מאחר והוא נעדר מוטיבציה להשתלב בטיפול במהלך מאסרו.

2

4.         אני דוחה את בקשת העותר להיפגש עם נציג רש"א שכן עפ"י מכתביו של יועץ שיקום תורני ברש"א מתאריכים 5/2/15 ו - 14/5/15, העותר לא מביע נזקקות טיפולית והתאמתו לתוכנית שיקום בקהילה תיבחן לאחר שיחל לקבל טיפול בכלא.

5.         גם אם ביהמ"ש העליון קבע שקיימים שיקולי שיקום שמצדיקים הקלה בעונשו של העותר ואין חשש ממשי שיחזור על מעשיו האלימים, אין בכך כדי לפטור את העותר מהשתתפות בהליך טיפולי לו הוא זקוק עפ"י עמדת גורמי הטיפול ונציג רש"א.

6.         אני דוחה את העתירה.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ העותר ולשב"ס.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ה, 18 יוני 2015, בהעדר הצדדים.