1

1.      בפני בקשה משותפת של המבקשים לפי פקודת ביזיון בית משפט, ביחס לפסק דין שניתן בבית משפט זה ביום 21.7.2014 בעתירה שהגיש מבקש 1, אשר שוהה בימים אלה בכלא רימונים, כאשר המבקש 2 לבדו, שהינו אסיר בכלא שיטה, חתום על הבקשה.

2.      הפרוצדורה של הגשת עתירה או בקשה בשמו של אסיר אחר אינה קיימת בסימן ח1 לפקודת בתי הסוהר, אשר מסדיר את הנושא של עתירות אסירים, והיא עומדת בניגוד לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, אשר קובע כי ייצוג אדם אחר וכל טיעון פעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט ייעשו ע"י עורך דין בלבד.

3.      כאמור לעיל, עסקינן בפסק דין שניתן בעניינו של המבקש 1, ולא בהוראה כלפי כולי עלמא. המבקש 1 כלל אינו חתום על הבקשה, והמבקש 2 אינו רשאי להגיש בקשה זו בשמו כמפורט בסעיף הקודם, ואף אינו יכול להגיש בקשה זו בשם עצמו, מפני שפסק הדין נשוא הבקשה כלל אינו מתייחס אליו.

2

4.      נוכח כל האמור לעיל, אני מוחק את הבקשה על הסף.

5.      בשולי הדברים, ולמעלה מן הצורך, אני מוצא להעיר כי ספק בעיניי אם ההליך של ביזיון בית משפט, הוא הפלטפורמה הראויה לבירור טענותיהם של המבקשים לעת הזאת, בהינתן הזמן שחלף והנסיבות שהשתנו מאז שניתן פסק הדין נשוא הבקשה. נראה לי כי הטענות צריכות להתברר במסגרת עתירה חדשה, לאחר מיצוי הליך מנהלי מול בתי הסוהר שבהם נמצאים המבקשים.

6.      המזכירות תעביר עותק מההחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ז, 16 יולי 2017, בהעדר הצדדים.