1

נוכחים:

העותר

ב"כ המשיב עו"ד גלעד ארליך

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 14 שנות מאסר בגין עבירות מין שביצע בסוף שנת 1999 בקטינה שגר בשכנותה נושא תפ"ח 1158/09 (בית משפט מחוזי ב"ש) והוא מבקש לצאת לחופשה מיוחדת על מנת שיוכל להשתתף בחגיגת בר המצווה של בנו שתתקיים מחר בשעות הערב באולם שמחות "פרדייז" באשדוד.

המשיב מתנגד ליציאת העותר לחופשה המיוחדת, חרף אי התנגדות מב"ן, וסומך התנגדותו על תקופת המאסר הארוכה יחסית שנותרה לעותר עד לסיום ריצוי מאסרו שכן מתוך 14 שנות מאסר נושא מאסרו, הוא ריצה רק שנה.

העותר הציג בפניי בקשה של רשם תנועות בבית סוהר איילון המבקש להמציא 3 שמות של ערבים לחופשה וכתובת שהייה על מנת שניתן יהיה לשקול את בקשתו ליציאה לחופשה מיוחדת.

בתגובת מפקד מחוז מרכז נכתב גם שהעותר לא החל בתהליך טיפולי סביב העבירה, הוא מועסק במפעל ציציות וחסר מידעים מודיעיניים או עבירות משמעת.

ב"כ המשיב מציע לאפשר ביקור פתוח של בנו בר המצווה של העותר אצלו כחלופה לחופשה המיוחדת.

2

העותר טוען כי במהלך ניהול משפטו, בגין עבירה שבוצעה על פי הנקבע על ידי בית המשפט המחוזי לפני כ-15 שנה, הוא היה משוחרר וכך גם היה לאחר שנגזר דינו במשך 45 יום עד שהתייצב לריצוי עונשו.

אינני מקל ראש בתקופת המאסר הארוכה שנותרה לעותר עד לסיום מאסרו המלא, בהנחה שערעור שהגיש על פסק דינו יידחה ובהנחה שלא יזכה לשחרור על תנאי, אך נראה לי כי העובדה שהעותר היה משוחרר במהלך משפטו וגם לאחר מתן גזר הדין, צריכה להביא לקבלת העתירה.

לכך מצטרפת עמדת מב"ן שאינה מתנגדת ליציאת העותר לחופשה מיוחדת חרף העובדה שטרם החל בתהליך טיפולי.

אינני מתעלם מכך שהעותר הוא לעת הזו אסיר אלמ"ב אך מקור ההגדרה הוא תיק שנפתח נגד העותר בשנת 2010 ונסגר וטרם התקבלה חוות דעת ועדת אלמ"ב באשר להגדרת העותר ככזה או כאסיר רגיל.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את העתירה ומורה למשיב להוציא את העותר לחופשה מיוחדת החל ממחר בשעה 17:00 ועד חצות הלילה בתנאים שייקבעו על ידי המשיב ו/או משטרת ישראל.

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ד, 13/08/2014 במעמד ב"כ המשיב והעותר.