1

נוכחים:

העותר וב"כ עו"ד אורית לוזון

ב"כ המשיבה עו"ד גלנטה

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה מאסר שני, כאשר מאסרו הראשון רוצה בכלא צבאי, לתקופה של 13 חודשים, בגין שני תיקים שעניינם עבירות רכוש ואלימות. אין מחלוקת כי עבירות אלה בוצעו על רקע התמכרותו של העותר לסמים מסוכנים.

בחלוף שני שליש מתקופת מאסרו, פנה העותר לוועדת השחרורים בבקשה לשחרור מוקדם על תנאי, ולאחר שזו דחתה את בקשתו הוגשה העתירה שבפנינו.

לטענת ב"כ העותר, מדובר באדם המטופל בבריאות הנפש, ומכאן שלא שולב בתוכנית טיפולית בין כותלי הכלא. יחד עם זאת תוכנת רש"א מתאימה עבורו ויש בה כדי לאיין מסוכנותו ומכאן שטעתה ועדת השחרורים כאשר לא נעתרה לבקשתו לשחרור מוקדם. תוכנית השיקום, לעמדתה, יש בה כדי לענות על צרכיו היחודיים של העותר, כולל העובדה כי כבר נגמל מסמכים מסוכנים בין כותלי הכלא, הגם שלא עבר תוכנית מסודרת ומוסדית. עוד הדגישה כי המתלוננת, היא דודתו של העותר, סלחה לו על מעשיו ואף שלחה מכתב בעניין זה אל הוועדה.

2

לא היתה מחלוקת כי התנהגותו של העותר בכלא תקינה וכי אין לחובתו מידע שלילי. אם כי, יש לציין כי בפנינו הוצגה בדיקת שתן אחת חיובית. יחד עם זאת, הוועדה סברה כי העובדה שהעותר לא החלה את ההליך הטיפולי בין כותלי הכלא, אלא מעוניין להתחיל הליך זה לאחר שישוחרר, אינו מצדיק שחרור מוקדם. בכך לא מצאנו פגם. יש לזכור כי העותר מבקש להשתלב בתוכנית טיפולית בלשכת הרווחה ב...., כאשר בטרם מאסרו ניסה תוכנית זו והעותר לא התמיד בטיפול. העותר גם לא התמיד בטיפול בין כותלי הכלא, כאשר הוצע לו והתאפשר לו להשתלב במג"ש מיד עם מאסרו, אולם הוא לא עמד בתנאים ורק חודש ימים לאחר שנכנס למג"ש, עזב.

גם לא מצאנו פגם במסקנת הוועדה כי תוכנית רש"א שהוצגה בעניינו של העותר אינה אינטנסיבית ואינה מתאימה לנתוניו של העותר, וזאת לאור נסיבותיו המיוחדות של העותר.

הוועדה לא התעלמה מהמלצות ועדת האלמ"ב, אשר סברה שניתן לשחרר את העותר, אך גם היתה ערה לכך שוועדת האלמ"ב המליצה על תכונית אינטנסיבית יותר מזו שהוצעה בסופו של דבר.

3

בנסיבות העניין לא מצאנו כי החלטת הוועדה איננה סבירה ועל כן העתירה נדחית.

ניתן והודע היום י"א תמוז תשע"ד, 09/07/2014 במעמד הנוכחים.