בפני עתירת אסיר המבקש להורות למשיב לשלבו בטיפול ייעודי ולהעבירו לאגף טיפולי וכן לאפשר לו לרכוש כרטיסי טלפון.

העותר טוען כי הוא מבקש לעבור טיפול אינטנסיבי מזה זמן רב אך בקשתו לא נענתה, לטענתו שב"ס מסרב לשקם אסירים ביטחוניים למרות שהחוק מחייב לבחון אפשרות לשקמם.

לעתירה צורף דוח סוציאלי בעניינו של אסיר ביטחוני אחר ששם הוא שולב בטיפול, בסופו של דבר אף השתחרר שחרור מוקדם.

ב"כ העותר טוענת שהסירוב לשלב את העותר בטיפול על מנת למנוע ממנו את האפשרות להשתחרר שחרור מוקדם.

העותר הינו אסיר ביטחוני שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות נשק, עסקה בנשק והחזקת נשק וכן אישום נוסף של החזקת תחמושת ונידון ל-4 שנות מאסר. זהו מאסרו השלישי של העותר.

המשיבה מציינת כי נגד ההחלטה לסווג את העותר כאסיר ביטחוני הוגשה עתירה אך זו נדחתה.

בהחלטה מיום 20.06.23 בעת"א 37891-05-23.

המשיבה טוענת כי האסיר איננו עומד בתנאי סעיף 4(ב) לפקודת הנציבות- 03.02.00 "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים" ולא עמד בנטל להוכיח כי חל שינוי בולט וממשי וכי ניתק את זיקתו האידיאולוגית כפי שנקבע ברע"ב 5555/14 סלהב נ' וועדת השחרורים.

אחד התנאים עפ"י 4(ג) הוא קבלת חו"ד של שב"כ או גורמי הביטחון לפיה לא נשקפת מסוכנות מצדו של האסיר.

שב"כ הגיש חו"ד פרטנית בעניינו של העותר בהפנותו לעבירות בהם הורשע העותר שעל פי טיבם ונסיבותיהם נועדו לקדם פעילות ביטחונית וכי לא ניתן לקבוע שלא נשקפת סכנה כתוצאה מהסרת המגבלות ושילובו בטיפול ייעודי.

באשר לאסיר ביטחוני אחר ששולב בטיפול ציינה ב"כ המשיבה כי בעניינו של אותו אסיר נפלה טעות שכן ההחלטה לשילוב בטיפול התקבלה מבלי שתונח בפני הגורם המנהלי חו"ד של שב"כ, ככל הנראה עקב תקלה. העובדה שנפלה תקלה איננה מקנה זכות לעותר להיבנות מאותה תקלה (רע"ב 6797/03).

באשר לסעד לאפשר רכישת כרטיסי טלפון, שב"כ העותר נמנעה מלחזור ולבקשו במהלך הדיון מפנה המשיבה (סעף 25 לכתב התשובה) להוראות סעיף 19 לכללים בדברים אסירים ביטחוניים המציין כי אסיר ביטחוני אינו זכאי לשיחות טלפון אלא אם עמד בתנאי סעיף 4ב לפקודה, ובמקרה של העותר כאן הוא לא עמד בתנאים אלה.

על רקע האמור, לא מצאתי פגם בהחלטות המשיבה המצדיק התערבות.

אני מורה על דחיית העתירה.

ניתנה היום, כ"א אב תשפ"ג, 08 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.