עת”א 17743/12/13 – דוד כהן נגד ועדת השחרורים,היועץ המשפטי לממשלה
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
||
עת"א 17743-12-13 כהן נ' ועדת השחרורים ואח'
|
|
04 פברואר 2014
|
1
לפני: כב' השופט אברהם טל, אב"ד - סג"נ |
|
העותר |
דוד כהן |
נגד
|
|
המשיבים |
1. ועדת השחרורים 2. היועץ המשפטי לממשלה |
נוכחים:
העותר ובא כוחו עו"ד מחמוד נעאמנה
ב"כ המשיב 2 עו"ד קרן וקסלר
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
העותר מרצה עונש מאסר שביעי למשך 10 שנים בגין הרשעתו לאחר שמיעת ראיות בעבירות של קשירת קשר לפשע, חבלה בכוונה מחמירה, סחיטה באיומים, התפרצות לדירה לגניבה, שיבוש מהלכי משפט ובידוי ראיות שביצע עם בנו נושא תיק פלילי 40217/07 (בית משפט מחוזי ת"א) ובעבירת של איומים, תקיפת שוטר והעלבת שופט נושא ת"פ 3110/-08 (בית משפט השלום מראשל"צ) הוא מלין כנגד החלטת המשיבה 1 (להלן הוועדה"9מיום 28.11.13 שלא לשחרר אותו על תנאי.
ב"כ העותר טוען בעתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר נתנה משקל יתר לעובדה שהעותר לא עבר הליך טיפולי במהלך מאסרו שכן הדבר נמנע בשל מצבו הרפואי והמחלות מהן הוא סובל במהלך מאסרו. משכך, לטענת ב"כ העותר מן הראוי היה לשחרר את העותר בתנאי התכנית הרפואית של ד"ר שני שצורפה לכתב העתירה והיתה בפני הוועדה שכן התנהגותו של העותר במהלך מאסרו, במיוחד בזמן האחרון, היא תקינה, הוא יוצא לחופשות ללא בעיות ומצבו המשפחתי איננו קל.
2
המשיב מתנגד לשחרור המוקדם של העותר הוא מצביע על מסוכנותו כפי שנובעת מהתנהגותו נושא מאסרו, על עמדתו המכחישה את ביצוע התקיפה נושא מאסרו בפני גורמי הטיפול שהתרשמו כי הוא ממזער מחומרת עבירותיו, את עברו הפלילי של העותר והמאסרים הקודמים שריצה ואת עמדת ועדת אלמ"ב וגורמי רש"א בכל הקשור לאי התאמתו של העותר לשחרור בתנאי תכנית שיקומית של רש"א.
עיון בהחלטת הועדה נושא העתירה מעלה כי הועדה התייחסה לכל הטענות שנטענו בפניה ובפנינו על ידי ב"כ העותר, לרבות שחרור המוקדם של בנו של העותר ומצבו הנפשי שלה עותר אך בצד הסתמכה על העובדה שהעותר לא עבר כל תכנית שיקומית בכלא, גם אם הדבר נבע לטענתו בשל מצבו הרפואי ועל התייחסות גורמי הטיפול לאישיותו של העותר ולעמדה שהביע כלפי העבירות נושא מאסרו.
אף אנו, כמו הוועדה סבורים כי בהיעדר השתתפותו של העותר בהליך טיפולי במהלך מאסרו, ולאור המסוכנות שנובעת מהתנהגותו האלימה בגינה הוא מרצה את מאסרו ועברו הפלילי, יש כדי להצדיק את עמדת הוועדה שלא לשחרר אותו על תנאי, אף מבלי להתייחס למידעים החסויים שהוצגו בפניה ובפנינו, שאינם מהזמן האחרון יחסית.
אין בעובדה שהעותר יצא לחופשות כדי להפיג את מסוכנותו באם ישוחרר על תנאי מבלי שנטל חלק בהליך טיפולי שכן מדובר בחופשות מוגבלות בתנאים שלא ניתן להחיל אותם לאורך תקופה ממושכת של תנאי.
לאור כל האמור לעיל אנו דוחים את העתירה.
ניתן והודע היום ד' אדר תשע"ד, 04/02/2014 במעמד ב"כ הצדדים והעותר. |
|
|
||
אברהם טל, סג"נ אב"ד |
|
אהרון מקובר, שופט |
|
צבי דותן, שופט |
