1

נוכחים:

העותר

ב"כ המשיב - עו"ד משה יצחק

נציג שב"ס - רב כלאי דניאל אלימלך

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

עניינה של העתירה, אי קיום החלטת בימ"ש משנת 1996, מחוזי תל אביב, כב' השופט בייזר ז"ל, לפיה יש לפתוח תאי האסירים עם סיום הספירה האגפית.

ההחלטה הוצגה במהלך הדיון לביהמ"ש.

מדובר בעותר, אסיר עולם בלתי קצוב, בגין רצח, הופעל מאסר על תנאי, תחילת ריצוי מאסר ביום 2.11.98, מאסר שלישי, קטגוריה א'.

העותר במהלך הדיון מודה כי החלטת כב' השופט בייזר ז"ל ניתנה לאגף לשם בכלא איילון. לטענתו, בית סוהר רימונים דומה לכלא איילן.

הוגשה תשובת המשיב, מתוך תשובה זו עולה כי כלא רימונים מצוי ברמת ביטחון מירבית, שוהים בו 1,100 אסירים ב-13 אגפים שונים, מלאכת הספירה נעשית 3 פעמים ביום, מלאכה הדורשת מאמץ ניכר והיא בליבת מטלות ארגון שב"ס.

2

מתן היתר לאסיר לצאת מתאו בתום ספירת האגף אך בטרם הסתיימה הספירה הכללית, יש בה כדי להוות סכנה ביטחונית ופגיעה בסדר ובמנהל התקין בבית הסוהר וזאת משום שעשויה להיות טעות בספירה ואז יש צורך בספירה חוזרת והכנסת האסירים כולם חזרה לתא כשברקע קיים חשש כבד לבריחה או יצירת מצב חירום על ידי האסירים. רמת הפיקוח על הסדר באותה עת הספירה, פחותה, שכן הכל נתרמים למאמץ הספירה.

מאז 1996 ועד היום, אני מאמינה שחל גידול באוכלוסיית שב"ס, לא הובאו לי נתונים כי כל הנתונים שעמדו לעיני כב' השופט בייזר ז"ל הם נכונים ותואמים לעת הזו, לא הובאו לי נתונים כי רמת הביטחון בכלא רימונים זהה לרמת הביטחון בכלא איילון.

בנסיבות אלה החלטת שב"ס סבירה, אין מקום לקיים החלטת כב' השופט בייזר ז"ל.

העתירה נדחית.

האגרה תשולם.

ניתנה והודעה היום ח' סיוון תשע"ה, 26/05/2015 במעמד הנוכחים.