1

בפני כב' השופט רון שפירא, סגן נשיא

בפני עתירת אסיר המופנית כנגד החלטת שב"ס שלא לאשר לעותר התייחדות. העותר טוען כי התנהגותו בכלא תקינה. הוא נותן בדיקות לאיתור סמים, אשר למעט אחת מהן לא נמצא כי הוא משתמש בסמים. העותר מציין כי הוא מטופל בסבוטקס ומנסה לשנות את דרכיו.

שב"ס מתנגד לבקשת העותר, וזאת בעיקר בשים לב למידעים שליליים שהצטברו בעניינו. שב"ס ציין כי אכן העותר נותן בדיקות שתן, ולמעט אחת לא נמצא כי הוא משתמש בסמים. עם זאת, המידעים בעניינו עוסקים במכלול של נושאים, ולאו דווקא צריכת סמים. בנסיבות אלה דחה שב"ס את בקשת העותר.

עיינתי בקובץ המידעים שצורף על ידי שב"ס. מטבעם של דברים לא אוכל לפרט את תוכן המידעים. יצוין כי מדובר בשורה ארוכה של מידעים, המרכזים נתונים שנאספו בתקופה של 5 חודשים ובמספר מתקני כליאה בהם היה העותר. כל המידעים עוסקים בפעילות עבריינית בתחומי הכלא, עם קשרים לפעילות עבריינית מחוץ לכלא. יצוין כי חלק מהמידעים קשורים גם ישירות לנשוא העתירה שבפני.

בנסיבות אלה, בשים לב לריבוי המידעים, ההצלבות ביניהם והמקורות השונים מהם הופקו המידעים, ובמיוחד בשים לב למידעים ספציפיים הקשורים, בין היתר, גם לנשוא העתירה, סבור אני כי החלטת שב"ס שלא לאשר לעותר את ההתייחדות היא החלטה שהתקבלה כדין.

מדובר בהחלטה שהתקבלה בהתאם לסמכות שב"ס, מטעמים סבירים וענייניים, המבוססים על תשתית ראיות מנהליות ראויה. בנסיבות אלה סבור אני כי שב"ס הפעיל את סמכותו כדין, כאשר הוא אינו מאפשר לעותר את ההתייחדות המבוקשת.

למעלה מן הצורך נזכיר, כי התייחדות אינה זכות קנויה לאסיר, אלא טובת הנאה הניתנת כאשר האסיר או העצור (ובענייננו מדובר בעצור) מגלים התנהגות תקינה. במקרה הנוכחי מצביעים המידעים על התנהגות שאינה תקינה, ובמיוחד על אפשרות של שימוש פסול בכל פריבילגיה שתינתן לעותר, לרבות ההתייחדות המבוקשת על ידו.

2

אשר על כן, בסיכומו של דבר, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת שב"ס, ואני מורה על דחיית העתירה.

יש לשלוח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים וכן לעותר באמצעות מחלקת האסיר בשב"ס.