1

העתירה הוגשה היום, שעות ספורות טרם מועד האירוע אליו מבקש העותר לצאת.

הנימוקים במופיעים בעתירה אינם מספקים דים על מנת לקבוע דיון בעתירה לאלתר, על כל המשתמע מבחינת היערכות הצד שכנגד.

היה על העותר להגיש את העתירה זמן סביר לפני האירוע. גם המתנה עד אתמול, מועד שנאמר בעתירה כי נאמר לעותר כי "ככל הנראה חופשתו תאושר" לא היתה סבירה.

העובדה שהיתה המלצה של גורם זה או אחר אינה משנה את העובדה שלא ניתנה החלטה, ושהעותר המתין עם עתירתו עד רגעים אלו, ליציאה היום.

לענין דחיית בקשות עקב הגשתן בסד זמנים קרוב, ראה רע"ב 2498/13 יוסף נינו נ' מדינת ישראל (09.4.2013):

"לא למותר לציין, כי לא פעם נפסק "שאין להיעתר לבקשות המוגשות ברגע האחרון, כשהמבקש היה יכול להקדים את הגשת בקשתו" (רע"ב 4638/12 ברזני נ' שירות בתי הסוהר (12.6.2012)). אין להלום מצב בו בתי המשפט והצד שכנגד מועמדים בפני מציאות בלתי אפשרית מבחינת סד הזמנים, מציאות שניתן היה למנעה ללא כל קושי אילו יוזם ההליך היה פועל בסבירות. מצב דברים זה יכול להצדיק, כשלעצמו, דחייתו של הליך המוגש ללא הצדקה "בדקה התשעים"".

2

לאור האמור העתירה נדחית על הסף.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ד, 11 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.