בקשת העותר לפטור מתשלום אגרה, או לחילופין, לפטור מתשלום חלק מהאגרה.

רקע וטענות הצדדים

1.             רקע

1.1.      העותר הוא עותר סדרתי, המגיש עתירות בכמות העולה עשרות מונים על מספר העתירות המוגשות על ידי אסירים אחרים.

עתירותיו הרבות של העותר מצריכות השקעת משאבים כבדים מצד בית המשפט והמשיב.

1.2.      במסגרת החלטה שנתתי בתיק הנוכחי בבקשת העותר שאפסול עצמי מדיון בבקשה לפטור מאגרה, פירטתי את השתלשלות העניינים בעניין בקשות העותר לפטור מאגרה, כדלקמן:

"העותר, המגיש מספר רב מאד של עתירות, מבקש בעתירה הנוכחית, כמו ביתר עתירותיו פטור מאגרה.

[...]

בהחלטה מיום 04.08.22 ומיום 17.08.22 בעת"א 30857-07-22, אותה הגיש העותר, קבעתי כי לדעתי במקרים המתאימים ניתן לדון בבקשה לפטור אף בטרם הדיון בעתירה לגופה.

העותר ביקש לערער על החלטתי מיום 17.08.22 וביום 22.09.22, קבע בית משפט העליון כי בהעדר התנגדות מטעם המשיב, הוא מורה על ביטול החלטה מיום 17.08.22 ובהתאם ידון בית המשפט בבקשה לפטור מאגרה בעת שמיעת העתירה.

[...]

אכן, בהחלטה מיום 17.08.22 בעת"א 30857-07-22 קבעתי כי יינתן לעותר פטור חלקי מתשלום אגרה (והוריתי לעותר לשלם אגרה בסכום של 45 ₪), אך החלטה זו ניתנה על רקע התיק הנ"ל וכאמור היא בוטלה ברע"ב 5755/22.

עוד קבעתי באותה החלטה שבאותו שלב, כאשר העותר היה אסיר נזקק והמשיב לא הציע לו תעסוקה שבאמצעותה הוא יוכל להגדיל את משאביו הכספיים, הוכיח העותר שמצבו הכספי מקשה עליו לשלם את האגרה, אך אם וכאשר תוצע לעותר עבודה, יהיה מקום לשקול מחדש את מצבו הכספי.

נוכח אמירות של העותר בעתירה אחרת, בעת"א 57840-05-23 לפיה הוצעה לו עבודה, אך העסקתו בעבודה תהפוך אותו לעבד מודרני המועסק ללא שכר, בשל עיקולים המוטלים על כספיו, ניתנה ההחלטה מיום 23.05.23 בתיק הנ"ל, בה הוריתי לעותר להבהיר תוך 21 יום אם הוצע לו לעבוד ואם כן, מדוע לא יעבוד כדי לשלם עבור העתירות הרבות שהוא מגיש. עוד הבהרתי לעותר באותה החלטה שעל פי הוראות סעיף 8 לחוק הגנת השכר, ישנם חלקים של השכר המוגנים מעיקול ולכן אין חשש שהוא יהפוך לעבד מודרני (כהגדרתו).".

2.             העתירה

העותר הגיש עתירה שעניינה: "כביסת אסירים", ביחד עם בקשה לפטור מאגרה.

בעתירה נטען כי שב"ס אמור לדאוג לכיבוס בגדי האסיר, המצעים וכו'.

בפועל קורה שבכלא "אשל", המשיב לעיתים מדלג על ימי כביסה של אגף זה או אחר.

במצב דברים זה - (1) האסירים נאלצים לכבס ידנית את כביסתם, מאבקת כביסה שהם נאלצים לרכוש מכספם; (2) המשיב לא מספק את כמות אבקת הכביסה שלא נעשה בה שימוש; (3) מה יעשה אסיר חסר אמצעים שידו אינה משגת לממן אבקת כביסה?

עוד נטען שבעיה נוספת נגרמת לאסירים שאינם יוצאים בימי הכביסה למסדר עבודות מחוץ לאגף, שהם נאלצים לשלם לאחרים שיוצאים, שידאגו ששק הכביסה שלהם יחזור אליהם (העותר הגדיר זאת כ-"פרוטקשן").

3.             הבקשה לפטור מתשלום אגרה

בד בבד עם העתירה, הגיש העותר בקשה לפטור מאגרה.

נטען שהעותר מצוי במשמרת שב"ס 22 שנים, חסר אמצעים, המקבל קצבת אסיר נזקק בסך 110 ₪ לחודש; אין לו הכנסה מסוג כלשהו, אין לו חשבונות בנק, אין לו חסכונות ואין לו רכוש, שלטענתו נגזל ממנו על ידי בני משפחתו. עוד נטען שאין לעותר חברים או ידידים היכולים לתמוך בו כלכלית.

לכן מבקש העותר לפטור אותו מתשלום האגרה או לחילופין לחייבו בתשלום האגרה בתשלומים חודשיים בסכום של פחות מ-50 ₪.

העותר צירף לבקשתו דף "קנטינה", בו ההכנסה היחידה היא קצבת אסיר נזקק.

4.             תשובת המשיב

העותר שפוט פלילי המרצה מאסר של כ-42 שנים ו-5 חודשים; תחילת מאסרו 13.12.99 ותאריך שחרורו 29.5.42; העותר מסווג לקטגוריה א' משטרה ומוגדר עבריין מין, ט"ה וסג"ב.

כביסות האסירים מכובסות באופן מרוכז בבית סוהר "אלה", בדרך כלל בימי ד'; כל האסירים רשאים להעביר כביסתם בשק ייעודי, ערב קודם להוצאת הכביסה; בבוקר יום רביעי, שק הכביסה יוצא מהאגף על ידי אסירים שיוצאים למסדר עבודות, לנקודת איסוף; מנקודת האיסוף, הכביסה משונעת על ידי סוהר-נהג, למכבסה האזורית בכלא "אלה" ומוחזרת באותו היום באותה הצורה. אין סיטואציה בה לא מתאפשר להוציא כביסה מאגף מסוים.

אסירים המעוניינים לכבס יותר מפעם בשבוע, רשאים לרכוש אבקת כביסה ולכבס. שב"ס אינו מספק אבקת כביסה.

לעניין טענת העותר ל"פרוטקשן" - על העותר לפנות בעניין למפקד האגף.

לסיכום נטען שהמשיב מנהל באופן שוויוני כלפי כל האסירים, לרבות העותר ואם לעותר יש תלונה בקשר להתנהלות אסיר אחר מולו, עליו לפנות למנהל האגף או לקמ"ן, על מנת שהתלונה תיבדק.

5.             דיון בעתירה ובבקשה לפטור מאגרה

5.1.      טענות העותר

לעניין הבקשה לפטור מאגרה, המשיב חזר על בקשתו.

לטענת העותר, אם יש לעתירה סיכויי, ואף קלוש, יש להעניק לו פטור מאגרה; כאשר נשאל בקשר לעבודה, השיב שאין מקום להידרש לכך בשלב זה, מאחר שהראה שלעתירה יש יותר מסיכוי קלוש.

העותר הוסיף שכופים עליו לעבוד, עם תומך שורש יד, וטען לפציעה קשה בכתף שמאל; והוסיף כי:

"... וכופים עלי עבודה בניגוד לכל האסירים שהם ישנים כל היום ואני היחיד שמוציאים אותו ככה ונותנים לי לעבוד, אני עובד בסבל כי מאיימים עלי, יש לי טופס של האיום מפנה לסעיף 2 מציג לבית משפט שאני מקבל איומים. זה בעקבות פניה של חגית פרידמן דרשה ממפקד אגף והסגן שבהמשך לשיחה בינה למותב זה היא הפנתה את מפקד אגף שאם לא אעבוד ינקטו סנקציות עבורי. יש צידוק שהשופט רוצה לחייב אותי באגרה וחגית פרידמן עצמה חתומה על זה. אני משתכר ב- 14 שקל לחודש, שזה פחות מקצבת סעד שהייתי אסיר נזקק הייתי מקבל 116 ₪. אני עכשיו לא יכול לקבל את הקצבה הבסיסית. דורשים התעללות הזו ממני ולא דורשים מסדרה של אנשים באגף שיכולים לעבוד והם ישנים כל היום. רק בגלל שהייתה התערבות לא לפטור אותי מאגרה כדי לחייב אותי באגרה.".

לגופה של העתירה נטען שקצין מסוים השיב למשיב שיש התחייבות לספק אבקת כביסה אחת לשבוע ומפקדת האגף שלו סיפקה לו אבקת כביסה, דבר הסותר את תשובת המשיב, אך משום מה הפסיקו לספק לו אבקת כביסה; המשיב הפנה למועדים בהם היה בנסיעה.

5.2.      טענות המשיב

לעניין האגרה, טענה ב"כ המשיב שטענות העותר אינן אמת וכי האמת היא שהיא שוחחה עם גורמים בבית הסוהר בעניין התעסוקה, בשל העובדה שהמשיב סבור שככל שאסיר יכול לעבוד ולשלם אגרה, כך ראוי שיעשה.

המשיב צירף מכתב ברופאת הכלא, מיום 15.6.23, בו פורטו טיפולים בעותר ובנושא אישור העבודה, נרשם ניתן אישור להתחיל בעבודה 10 ימים לאחר מועד הבקשה, 4.4.23.

צוין שהתשלום לעותר עבור עבודתו היא בקבלנות, וכי הוא יכול להגיע לשכר של 1,000 ₪ לחודש. המשיב צירף מייל מקצין תעסוקה, מיום 27.6.23, לפיו:

1.      העבודה שהוא עובד בה היא הרכבת תיק רפואי, המצריך קיפול "בריסטול" לחצי הדבקת כיס בדבק לבן על בסיס מים, וחירור שתי חורים במגביל ע"י שדכן כפול

2.      עבד לפי 3 חודש בפתיחת המפעל ימים בודדים, וכעת חזר לעבוד אבל בקצב איתי ותופקה קטנה מאד.

3.      שכר יכול להגיע נכון לכמויות שמגיעות מהיזם לסביבות 700-1000 ₪ בתנאי שעובדים כצוות ומהר.

4.      לא כול כך משתף פעולה כפי שציינתי עובד לאט לאט.

5.      נדרשת אינטנסיביות לידייים אבל לא מסובכת ולא קשה." (טעויות במקור).

צורף סיכום ראיון של מנהל האגף עם העותר, בו הוסבר לעותר שכלל הגורמים אישרו את העסקתו והתנגדות העותר, תוך טענה שהוא בעד התקדמות במאסר וטיפול אך נראה לו שההנהלה ממהרת יותר להזיק לו גופנית ולא להמתין למועד המתאים.

כלל הגורמים במשיב אישרו את העסקתו, לרבות הגורמים הרפואיים.

לגופה של עתירה נטען שב"כ המשיב שוחחה עם מנהל האגף, וסוכם שאם יש בעיה של העותר עם הכביסה, מנהל האגף ישוחח איתו ויידאג שייקחו את הכביסה של העותר למכבסה.

5.3.      תשובת העותר

העותר טען שהצעת ב"כ המשיב היא מכובדת, אך בתחילה סירב לדון בעתירה לגופה, אלא עמד על קבלת החלטה בבקשה לפטור מאגרה.

העותר טען שישנם תאריכים שהוא מסר שלא התאפשרה הוצאת כביסה, לרבות כשהוא היה בנסיעה. על המשיב לדאוג לקחת ממנו את הכביסה.

העותר טען שיש אגפים בהם יש מכונת כביסה פנויה וביקש לצאת לעשות כביסה כשהמכונה פנויה.

נטען שהמשיב הבטיח לספק לו אבקת כביסה. כן צוין שהיו תאריכים שלא עשו כביסה לכל האגף. העותר מבקש שהמשיב יספק לו אבקת כביסה.

5.4.      תגובת המשיב

לעניין אבקת הכביסה, נטען שהדבר לא נטען בעתירה.

הוצע לעותר לפנות למנהל האגף, והוא ידאג שמישהו מטעמו ייקח את הבגדים לכביסה.

6.             לאחר הדיון הגיש העותר עוד מספר בקשות, וטען טענות שונות.

לאחת מבקשותיו, צירף מסמך מיום 6.7.23, ממנהל האגף, לפיו:

"האסיר הגיש פניה למנ"א בה האסיר מבקש להבין האם שקי הכביסה שכל תא באגף מוציא בנפרד זה שק כללי של כל האגף כולו או שזה שק פרטני לכל תא בנפרד. התייחסות מנ"א: כל תא באגף 5 מוציא כביסה בשק נפרד בו מצויין מספר האגף והתא, כלל השקים מאופסנים בארון מתכת ברחבת המפעלים, משם השקים נלקחים לכביסה, בסיום הכביסה השקים מוחזרים לארון ברחבת המפעלים ומשם מוחזרים חזרה לאגפים.".

המשיב נדרש להשיב לבקשת העותר מיום 10.7.23 והשיב כי: בעבר העותר היה כלוא באגף 3, שמור, בו יש מכונת כביסה ומייבש כביסה לשימוש האסירים, מטעמי ביטחון; אושר לעותר 60 גרם אבקת כביסה לחודש, לשימוש במכונת הכביסה שבאגף; ב-13.11.22 הועבר העותר לאגף 2, ט"ה, בה הכביסה מבוצעת באמצעות שינוע לכלא "אלה"; לאחר מכן הועבר לאגף 5, אשר גם בו הכביסה מבוצעת באותו האופן; לכן הופסקה אספקת אבקת הכביסה.

לעניין דרך פינוי הכביסה, אישרה ב"כ המשיב את האמור במסמך מיום 6.7.23, אך אין בכך כדי לשנות במהות הדברים. עם זאת, חזרה ב"כ המשיב והודיעה שאם העותר יודיע למנהל האגף שהוא מעוניין בכביסה, המנהל או מי מטעמו ייקחו את סל הכביסה.

לאחר מכן, הגיש העותר מספר פעמים בקשה לא קריאה. במאמץ נקראו עיקרי הדברים ואין בהם כדי לחדש ביחס לאמור לעיל.

המסגרת הנורמטיבית

7.             אגרת בתי המשפט נועדה להוות השתתפות של בעלי הדין בעלויות ההליך המשפטי וכן אמצעי למנוע הצפת בתי המשפט בעתירות סרק וניצול לרעה של ההליכים המשפטיים. לכן, על בית המשפט לשקול אם להעניק לעותר פטור מלא או חלקי מתשלום אגרה, בשים לב ליכולתו הכלכלית וסיכויי העתירה להתקבל.

הדבר נכון במיוחד בעניינו של העותר, עותר סידרתי, המגיש עתירות

ראו בעניין זה, רע"ב 689/10 מוקדי מועתסם נ' מדינת ישראל (13.4.10):

"על פי תקנה 13(ב) לתקנות האגרות, ינתן פטור חלקי או מלא מתשלום אגרה בהתקיים שני תנאים: האחד - כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, או שהוא מתקשה בכך באופן ממשי; השני - כאשר ההליך מגלה על פניו עילה בת-סיכוי. לצורך קיום התנאי השני די בסיכוי ברף נמוך. נדרש איזון בין שני התנאים האמורים, שאלה השיקולים העיקריים העומדים ברקעו: מחד, ניתן משקל לזכות הגישה של בעל דין לערכאות, שיש לה מימד חוקתי, גם אם אין הוא בעל אמצעים כספיים; מנגד, ניתן משקל לאינטרס הציבורי במניעת הליכי סרק, המכבידים על מערך ההליכים בבתי המשפט, יוצרים עומס וחוסר אבחנה בין מחלוקות של ממש לענינים של מה בכך, המביאים לבזבוז משאבים ציבוריים ולפגיעה בלתי מידתית בצדדים מתדיינים, המוטרדים לריק לצורך ניהול הליכים משפטיים".

ובהמשך:

"מנגד, הטלת חובת תשלום אגרה על אסיר, ולו בשיעור מינימלי, מהווה מחסום ומסנן חשוב וראוי מפני הצפת בתי המשפט בעתירות-סרק, וניצול בלתי ראוי ובלתי מושכל של מערכות בתי המשפט. האינטרס הציבורי מצדיק הגנה על מערכת השיפוט מפני הליכים מיותרים, ומסייע להקצאה נאותה של משאבים ציבוריים להליכים הראויים לדיון ולהכרעה".

ראו גם בהליך שהתנהל בעניינו של העותר, רע"ב 8411/16 בני סלע נ' שירות בתי הסוהר (17.7.18):

"ברוח דברים אלה קובעת תקנה 14(ג) לתקנות האגרות כי מקום שבו הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה - ובהתקיים מבחן משולב של היעדר יכולת כלכלית וסיכויי ההליך להתקבל - רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה, כולה או מקצתה".

ובהמשך:

"עם זאת, השיקולים התומכים בהטלת חובת תשלום אגרה, ולו בשיעור מופחת, חלים גם מקום שבו מדובר בעתירת אסיר וזאת כדי למנוע הגשת עתירות סרק וניצול בלתי ראוי של ההליך השיפוטי".

8.             העותר בתיק זה הוא עותר סדרתי, אשר הגיש מאות רבות של עתירות וכן מגיש בקשות רבות בחלק מעתירותיו. העותר צורך משאבים הרבה מעבר לאסירים אחרים, והדיונים בעתירות השונות שהוא מגיש מתארכים הרבה מעבר למקובל בעתירות אסירים.

הדין נותן מספר כלים להתמודד עם בעלי דין סדרתיים, לרבות אי מתן פטור מאגרה ומחיקת העתירה על הסף.

ראו פסק דין שניתן בעניינו של העותר כאן, ברע"ב 5916/11 בני סלע נ' שירות בתי הסוהר (21.10.11):

"שנית, הבעיה של עותרים סדרתיים מבין האסירים שהזכרנו מעלה ניתנת לטיפול בדרכים שונות; בלא למצות נזכיר את האפשרות להימנע ממתן פטור מאגרת משפט, ובמקרים קיצוניים במיוחד - הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה."

וכן החלטה בעניינו של העותר, ברע"ב 8411/16 הנ"ל:

"[...] כפי שמציין השופט ד' מינץ, תופעה של בעל דין "טרדן" או "סידרתי" אשר נוקט הליכי סרק רבים, אינה ייחודית למערער דנן ובית משפט זה פעל לא אחת בדרכים שונות כדי להתמודד עמה [...] לרבות בדרך של הטלת הוצאות לטובת הצד שכנגד או לטובת אוצר המדינה [...] לבית המשפט אף נתונה הסמכות להורות על מחיקת הליך מקום שבו נראה כי הוא טורדני או קנטרני [...] באשר לעתירות אסיר אף נקבע בהקשר זה הסדר מיוחד בסעיף 4(ג)(2) לתקנות סדר הדין (עתירות אסירים), התש"ם- [...]".

9.             האמור נכון במיוחד נוכח הוראות תקנה 6 לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש"ם - 1980, הקובעת כי על בית המשפט לדון בבקשה בדרך המועילה ביותר לדעתו, להכרעה מהירה וצודקת בבקשה:

"בכל ענין של סדר דין שלא נקבע בתקנות אלה, ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.".

וכן נוכח הוראות תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018, הקובעת שעל בית המשפט להביא בחשבון גם את האינטרס הציבורי:

"בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" - נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.".

דיון והכרעה

10.         לאחר שעיינתי בתשובות ותגובות הצדדים, הגעתי למסקנה שבמקרה זה אין הצדקה להעניק לעותר פטור מתשלום אגרה, אך לפנים משורת הדין, איעתר לבקשתו החלופית ואחייבו לשלם אגרה בסכום של 50 ₪.

להלן אפרט את נימוקיי.

11.         אני דוחה את טענת העותר שדי שיראה שיש לעתירתו סיכוי, ולו קלוש.

התנאי הראשון שיש לבחון בבקשה לפטור מאגרה הוא היכולת לשלם את האגרה. כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שלעותר יש יכולת לשלם את האגרה, אין סיבה להעניק לו פטור מתשלום אגרה, גם אם סיכויי העתירה טובים.

כמו כן, כאמור לעיל, כאשר מדובר בעותר סידרתי, כמו העותר בתיק זה, המגיש עתירות בכמות העולה עשרות מונים על הכמות המוגשת על ידי אסירים אחרים, כלי האגרה הוא אחד הכלים בו יש לנקוט כדי לצמצם את כמות העתירות שהוא מגיש. הכמות הגדולה של העתירות שמגיש העותר מכבידה על בית המשפט ועל המשיב, וגורמת נזק ליתר האסירים, אשר בשל עתירותיו הרבות של העותר, הדיון בעתירות שהם מגישים נדחה.

עצם העובדה שהעותר מגיש עתירות בכמות העולה עשרות מונים על העתירות שמגישים אסירים אחרים מלמדת על כך שחלק גדול מעתירותיו הוא מיותר. על כן, אני סבור שיש לחייב את העותר בתשלום אגרה, ולו באופן חלקי, על מנת לגרום לו לסנן את עתירותיו ולהגיש רק עתירות שבאמת נחוצות.

12.         מצבו הכספי של העותר

העותר טוען שמצבו הכספי אינו מאפשר לו לשלם את האגרה הנמוכה שנקבעה בהליך זה.

אולם, מתשובת המשיב עולה שלעותר אפשרות להשתכר סכום של 700 עד 1,000 ₪ לחודש מעבודה שהוצעה לו, אך העותר אינו מנצל את האפשרות שניתנה לו ונוקט בדרך של "שביתה איטלקית" - אינו משתף פעולה ועובד בקצב איטי.

אני דוחה את טענתו של העותר שמצבו הרפואי אינו מאפשר לו לעבוד, מהנימוקים הבאים:

א.           הנימוק האמיתי לחוסר רצונו של העותר לעבוד גולה על ידו בעת"א 57840-05-23, שם טען שהוא אינו מעוניין לעבוד כדי לא להפוך לעבד מודרני המועסק ללא שכר.

כאמור בהחלטה שניתנה בעת"א 57840-05-23, חלק משכרו של העותר מוגן מעיקול, כך שהסכום המוגן יוכל לשמש אותו לשלם עבור העתירות הרבות שהוא מגיש.

כמו כן, אם מוטלים עיקולים על כספו של העותר לתשלום פיצויים או קנסות שהוטלו עליו, הרי שהדבר רק מחזק את חובתו לעבוד, ולפעול ככל יכולתו לשלם את הקנסות או הפיצויים שהוטלו עליו.

ב.            העותר טוען שמצבו הרפואי אינו מאפשר לו לעבוד, אולם הדבר נסתר מהחומר שהוגש, הן מכתב הרופאה, המאשרת שהעותר יכול לעבוד והן מכתבו של קצין התעסוקה, אשר תיאר את העבודה הנדרשת מהעותר, וכי מדובר בעבודה שאינה מסובכת או קשה, וכי הסיבה שהעותר מרוויח סכומים נמוכים היא שהוא אינו משתף פעולה ועובד באופן איטי.

חזקה על הגורמים הרפואיים במשיב שיבדקו את מצבו הרפואי של העותר מעת לעת, ויתאימו את המלצותיהם למצבו העדכני, ועל הגורמים המשבצים לעבודה שישבצו את העותר לעבודה המתאימה למצבו הרפואי.

ג.              אני מתרשם שהעותר עושה ככל יכולתו כדי להתחמק מתשלום האגרה.

כאמור לעיל, תשלום אגרה, ולו בסכום מינימלי, מהווה מחסום מסוים מפני עותרים סדרתיים, כמו העותר בתיק זה. עצם העובדה שהעותר יחויב לשלם לפחות חלק מהאגרה, תגרום לו לשקול את העתירות שבאמת נחוצות, ולהגיש רק אותן.

ד.            בבקשתו מבקש העותר, באופן חלופי, לחייב אותו לשלם חלק סמלי מהאגרה או במספר תשלומים, בסכום שלא יעלה על 50 ₪ כל אחד.

נראה שבקשה זו של העותר עדיפה על הבקשה לפטור מתשלום אגרה.

על כן, על העותר לעבוד בעבודה אליה הופנה על ידי העותר, ולמקסם את שכרו, כדי שיוכל להשתתף ולו במעט מהעלויות שהוא גורם למערכת.

13.         לעניין סיכויי העתירה

סיכויי העתירה להתקבל, אינם גבוהים.

כאמור בתשובת המשיב, העותר מצוי באגף בו הכביסה נאספת ומועברת באופן מרוכז למכבסה שנמצאת בכלא אשל.

טענות העותר בעניין אבקת כביסה, שלטענתו הוא צריך לקבל מהמשיב, אינן חלק מהעתירה. בכל מקרה, תשובת המשיב, לפיה העותר קיבל אבקת כביסה כאשר היה באגף ממנו לא פינו כביסה למכבסה המרכזית, וכי כיום, כמו אסירים אחרים, עומדת לרשותו האפשרות לשלוח את הכביסה למכבסה, היא סבירה ולא נראה שיש מקום להתערב בה. כמו כן, אין מקום להעניק לעותר תנאים טובים יותר מיתר האסירים, אשר אינם מקבלים אבקת כביסה (אלא באגפים מהם לא מוצאת הכביסה באופן מרוכז למכבסה מרכזית).

לעניין טענת העותר ל"פרוטקשן", כפי שהשיב המשיב, אם אסיר או אסירים פועלים שלא כדין, על העותר להפנות את תשומת לב המשיב, על מנת שיטפל בכך.

יתר על כן, למרות שנראה שתשובות המשיב הן סבירות, ואין סיבה להעדיף את העותר על יתר האסירים, אשר מפנים את כביסתם בצורה מרוכזת בהתאם לנהלי המשיב, נתן המשיב לעותר פתרון מיוחד - שהעותר רשאי לפנות למנהל האגף, וזה ידאג לפינוי כביסתו.

נוכח האמור, סיכויי העתירה להתקבל אינם גבוהים.

14.         לסיכום

אין עילה להעניק לעותר פטור מתשלום אגרה, מאחר שלעותר יכולת לשלם את האגרה הנמוכה שנקבעה להליך זה, אם ינצל את האפשרות שניתנה לו לעבוד וימקסם את הכנסותיו, עם קצת רצון טוב, וכן סיכויי העתירה להתקבל אינם גבוהים.

למרות האמור, לפנים משורת הדין, אני מקבל את הבקשה החלופית של העותר ומעניק לו פטור חלקי מתשלום אגרה.

התוצאה

15.         למרות שהיה מקום לדחות את הבקשה לפטור מאגרה, לפנים משורת הדין, אני מאמץ את בקשתו החלופית של העותר ונותן לו פטור חלקי מתשלום אגרה, כך שהעותר ישלם אגרה בסך 50 ₪.

העותר ישלם את האגרה תוך 30 יום מהיום.

אם לא תשולם האגרה במועד - העתירה תימחק.

אם תשולם האגרה - יינתן פסק דין בעתירה.

 

תז"פ ליום לאחר ה-16.10.23.