1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד מג'ד בדר

ב"כ המשיב 2 עו"ד גל רוזנצוויג

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה מאסר ראשון למשך 18 חודש בגין הרשעתו בסיוע למעשה מגונה בכוח שביצע חברו בבחורה שישבה במושב האחורי של רכבו, כאשר הוא נהג בו, ובכליאת שווא של אותה בחורה, והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 7.7.14 שלא לשחרר אותו על תנאי.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר ייחסה חשיבות לעובדה שהעותר לא השתתף בהליך טיפולי במהלך מאסרו, דבר שגרם למב"ן להעריך את מסוכנותו המינית כבינונית לטווח הארוך, שכן העותר איננו עבריין מין "קלאסי" לאור העובדה שהוא עצמו לא ביצע כל מעשה מיני במתלוננת.

ב"כ העותר טוען כי נוכח תקופת מאסרו הקצרה יחסית לא היה העותר מתאים להשתתף בהליך טיפולי בעברייני מין במהלך מאסרו ומשכך יש בתוכנית הטיפולית של מרכז אלאמל שהוצגה בפני הוועדה ובפנינו כדי לאיין את מסוכנותו המינית של העותר, גם אם קיימת כזו, וכדי להוכיח סיכויי שיקום המצדיקים שחרורו על תנאי.

ב"כ המשיב מתנגד לשחרורו המוקדם של העותר וטוען כי התנהגותו של העותר במהלך האירוע נושא מאסרו מלמדת על מסוכנותו, לכך נוספת עמדת גורמי הטיפול במב"ן לפיה העותר נעדר אמפתיה למתלוננת, נוטה לפעול באימפולסיביות ונדרש הליך טיפולי ארוך טווח לא רק בהיותו עבריין מין אלא גם ביחס לבעיית האלימות.

2

כמו כן, סומך ב"כ המשיב התנגדותו לשחרורו המוקדם של העותר על מידעים חסויים שהוצגו בפני הוועדה ובפנינו.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי עיקר הנימוק נעוץ בהיעדר הליך טיפולי בעותר במהלך מאסרו וזאת לאור עמדתו המכחישה את ביצוע העבירות בפני מב"ן ובפני גורמי הטיפול בכלא לעומת הודאתו בביצוע העבירות במהלך משפטו, ובפני מרכז אלאמל, שם הביע נכונות להשתתף בהליך טיפולי.

יש בנימוק זה לכשעצמו כדי להצדיק את החלטת הוועדה נושא העתירה לפיה אין בתוכנית הטיפולית של מרכז אלאמל כדי להפיג את מסוכנותו המינית של העותר וכדי להפיג את המסוכנות בתחום האלימות כפי שהוכחה במידעים החסויים שהוצגו בפנינו, שהם מהזמן האחרון יחסית, ומלמדים על התנהגות אלימה של העותר במהלך מאסרו.

כך יש גם בעובדה שהעותר לא יצא לחופשות במהלך מאסרו, בהיעדר הליך טיפולי, כדי להצדיק את החלטת הוועדה שכן לא ניתן היה לבחון את התנהגותו מחוץ לכותלי בית הסוהר.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.