1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד משה שוחטמן

ב"כ המשיב 2 עו"ד לבנת מלמד

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר חמישי למשך 18 חודש בגין ניסיון לייבא קוקאין, קשירת קשר לפשע והפרת הוראה חוקית נושא ת"פ 13947-03-13 (בימ"ש מחוזי מחוז מרכז) והוא מלין על החלטת המשיבה 1 מיום 19.3.14 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר לא נעתרה לבקשת העותר להשתחרר על תנאי בתנאי התוכנית הטיפולית של ד"ר שני, שכן אין לזקוף לחובתו את העובדה שלא עבר תהליך טיפולי במהלך מאסרו שכן לא הוצע לו טיפול כזה מאחר ואיננו מכור לסמים.

באשר להתנהגותו של העותר במהלך מאסרו, טוען ב"כ העותר כי גם אם התנהגותו לא היתה חיובית הרי מדובר בהתנהגות מהשלב המוקדם של המאסר, טרם הפנים העותר את חובתו לנהוג כהלכה.

לטענת ב"כ העותר, לא היה בסיס להחלטת הוועדה לפיה העותר מסוכן לציבור ומשכך לוקה ההחלטה בחוסר סבירות ומצדיקה התערבות ערכאה שיפוטית.

ב"כ המשיב 2 מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר וסומכת התנגדותה על אי קבלת טיפול במהלך המאסר, על אי לקיחת אחריות מלאה של העותר על מעשיו ועל כך שגם במאסריו הקודמים, בהם שוחרר על תנאי, הוא הפר את אמון הוועדה וחזר לבצע עבירות.

ב"כ המשיב הציגה בפנינו דו"חות משמעת של העותר וכן מידעים חסויים לתמיכת טענתה באשר להתנהגות שלילית של העותר במהלך מאסרו.

2

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא ביססה את החלטתה בעיקר על הסיכון שנובע מהעותר כתוצאה מכך שהוא ניסה לייבא קוקאין הגם שלא היה והינו מכור לסם אלא בשל בצע כסף.

כמו כן, עומדת הוועדה על התנהגות שלילית של העותר במהלך מאסרו כפי שעולה מדו"חות המשמעת שהוצגו בפניה ובפנינו.

עיון בחוות הדעת של גורמי הטיפול מעלה כי העותר לא לוקח אחריות מלאה על העבירות שביצע אלא משליך אותן על מי שפיתה אותו לנסות ולייבא קוקאין.

אמנם, חלף זמן מאז שוחרר העותר על תנאי ממאסרים קודמים אך הוא הוכיח בכך ששב לבצע עבירות שלא ניתן לתת בו אמון גם במקרה זה.

3

לאמור לעיל, מצטרפת התנהגותו האלימה של העותר כפי שעולה מהמידעים החסויים שהוצגו בפנינו, אשר אינם מתחילת מאסרו אלא במהלכו, ויש בהם כדי להצדיק את החלטת הוועדה ולא לשחרר את העותר על תנאי, שכן תנאי לשחרור מוקדם הוא התנהגות חיובית של האסיר, ואין לומר על העותר שהתנהגותו היא כזו.

אנו דוחים את העתירה.