1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד נווה

ב"כ המשיב 2 - עו"ד גל רוזנצוויג

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר שלישי למשך 59 חודשים בגין הצעת 250 גרם קוקאין לסוכן משטרתי ובגין מכירת כ- 200 גרם קוקאין מתוכו לאותו סוכן למחרת היום. כמו כן מרצה העותר 90 ימי מאסר בגין אי תשלום קנס שהוטל עליו בהליך נושא מאסרו.

העותר מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 3.7.14 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי בתנאי התוכנית השיקומית של רש"א, הכוללת שהייה בהוסטל וזאת למרות הליך טיפולי מוצלח שעבר במהלך מאסרו בתחום הגמילה מסמים ובתחום השליטה בכעסים, לרבות השתתפות בפרויקט תמר בכלא "דקל".

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שקטה הוועדה כאשר זקפה לחובתו של העותר את העבירות נושא מאסרו ואת עברו הפלילי והעדיפה אותם על הליך טיפולי משמעותי שעבר במהלך מאסרו, הליך שלא עבר במאסר קודם ממנו שוחרר על תנאי באותם תנאי תוכנית טיפולית של רש"א, לרבות שהייה באותו הוסטל.

2

ב"כ המשיב 2 מתנגד לשחרור המוקדם של העותר ומצביע על מסוכנותו בתחום הסמים כפי שבאה לביטוי במעשיו נושא מאסרו ובעברו הפלילי, הכולל גם 2 הרשעות בעבירות סמים מהשנים 1999 ו- 2004.

כמו כן מצביע ב"כ המשיב 2 על העובדה שהעותר שוחרר ממאסר קודם בתוכנית רש"א, לרבות שהייה בהוסטל, אך זמן לא ארוך לאחר שחרורו המוקדם חזר לעבור עבירות ובכך מעל באמון שנתנה בו הוועדה אשר שחררה אותו על תנאי ממאסר קודם.

כמו כן הציג ב"כ המשיב 2 בפנינו מידעים חסויים ודו"חות משמעת שנרשמו לעותר במהלך מאסרו אך נאמר כבר עתה כי לא מדובר במידעים חסויים מהזמן האחרון יחסית, כמו גם דוחות המשמעת ואין באלה לכשעצמם כדי להצדיק את החלטת הוועדה שלא לשחרר את העותר על תנאי.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי אכן ייחסה חשיבות לעובדה שהעותר שוחרר בעבר בתנאי אותה תוכנית טיפולית של רש"א, כאשר הוא שהה באותו הוסטל ולדעתנו לא ניתן להתעלם מנתון זה, גם אם העותר עבר במהלך מאסרו הנוכחי הליך טיפולי לגמילה מסמים כנטען על ידי בא-כוחו ולא רק הליך הכנה לגמילה מסמים כפי שקבעה הוועדה.

מסוכנותו של העותר בכל הקשור לתחום הסמים באה לביטוי במעשיו נושא מאסרו ובעברו הפלילי, הכולל הרשעות לאחר שחרורו המוקדם של העותר ממאסר קודם כאשר כבר ביום 10.3.10, פחות מ- 8 חודשים מתום תקופת התנאי שבו שוחרר העותר הוא עבר עבירה של סחיטה באיומים שבגינה נדון לעונש מאסר על תנאי, ובחלוף פחות מחודש מאז אותו גזר דין, עבר את העבירות נושא מאסרו הנוכחי.

לאור כל האמור לעיל, ואף מבלי להתייחס למדעים החסויים ולדו"חות המשמעת שנרשמו לעותר במהלך מאסרו, החלטת הוועדה נושא העתירה היא החלטה מוצדקת וסבירה שאיננה מצדיקה התערבות ערכאה שיפוטית, שכן העותר לא הוכיח במידה המוטלת עליו כי שחרורו בתוכנית השיקומית של רש"א תפחית את מסוכנותו בכל הקשור לעבירות סמים, חרף התהליך הטיפולי שעבר במהלך מאסרו.

אנו דוחים את העתירה.

3

ניתן והודע היום כ"ח אלול תשע"ד, 23/09/2014 במעמד ב"כ הצדדים והעותרת.