1

לפני בקשה למחיקת קובלנה, בטענה שאינה מגלה עבירה.

נגד הנאשמת הוגשה קובלנה פלילית, המיחסת לה עבירות של הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות, זאת בגין פרסום כתבה אודות הקובל, המציגה אותו כמי שביצע עבירות מין ומסר עדות שקר. לטענת הנאשמת, אין כתב הקובלנה מגלה את יסודות העבירות המיוחסות לה ועל כן דינו להמחק. הקובל מתנגד לבקשה ומפנה לכך שצירף לכתב הקובלנה את הכתבה המלאה, ויש לראות כתב הקובלנה כאילו הוא כולל גם את תוכן הכתבה אותה פרסמה הנאשמת.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, ראיתי כי כתב הקובלנה מקים לכאורה את יסודותיה של עבירת לשון הרע, אך לא את יסודותיה של עבירת הפגיעה בפרטיות, ועל כן דין הבקשה להתקבל בחלקה:

אכן, כתב הקובלנה אינו מפרט את מלוא האמירות המיוחסות לנאשמת המקימות לשיטת הקובל עבירה של לשון הרע. עם זאת, הקובל צירף את הכתבה במלואה. אמנם אין מדובר בדרך המקובלת לנסוח כתבי טענות, אך ניתן לראות בצירוף הכתבה לכתב הקובלנה כאימוץ תכנה לכתב הקבלנה, ומכאן שהקובל פירט באופן מספק את העובדות המקימות לשיטתו לשון הרע (ר' בהקשר דומה החלטה מיום 15.4.2003 בתפ"ח (י-ם) 610/03, מדינת ישראל נ' ברמוחה ואח', פסקה 7).

שונים הדברים ביחס לעבירה של פגיעה בפרטיות: הקובל יחס לנאשמת עבירה על סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, אך אין כתב הקובלנה מפרט באיזה מידע פרטי של הקובל עשתה הנאשמת שימוש שלא למטרה אשר לשמה נמסר לה המידע. גם קריאה של הכתבה אינה מגלה ענין זה.

לפיכך מבטל הוראת החיקוק המיחסת לנאשמת עבירה על חוק הגנת הפרטיות, אך מותיר יתר חלקי הקובלנה.

2

להמשך כפי שנקבע, ביום 22.3.15, 10:00.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ה, 31 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.