ק"פ 18963/04/14 – יניב בן נגד אריה שפר,אופיר לב
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
ק"פ 18963-04-14 בן נ' שפר
ק"פ 49158-04-14 בן נ' לב ואח'
תיק חיצוני: |
1
בפני |
|
|
הקובל |
יניב בן |
|
נגד
|
||
הנאשמים |
אריה שפר |
|
החלטה |
לפני בקשה להשתת הוצאות על הקובל.
הקובל הגיש נגד שני הנאשמים קובלנות פליליות, בהן טען כי הוציאו עליו לשון הרע. ביום 15.12.14 ביטלתי הקובלנות, בשל אופן ניהול ההליכים על ידי הקובל, אשר עמד בניגוד לעקרונות של צדק והגינות. על מנת שלא להאריך, אפנה הקורא להחלטה ונימוקיה. לנוכח התנהלות הקובל, הוריתי לבאת כוחו לנמק עד ליום 23.12.14 מדוע עלי להמנע מלהשית עליו הוצאות. עד היום לא קיבלתי נימוקים לכך, ככל הנראה משום שגם הקובל סבור שהתנהלותו מצדיקה השתת הוצאות.
ואכן - לא ניתן לקבל התנהלותו של הקובל:
ראשית, בחירת מחוז השיפוט: הקובל הגיש הקובלנה בירושלים, למרות ששני הנאשמים והקובל מתגוררים בתל אביב, ואף משרדה של ב"כ הקובל הוא ברמת גן. אכן, הפרסומים מושא הקובלנה נעשו באינטרנט, ועל כן סמכות מקומית לדון בקובלנה נתונה לכל בית משפט בארץ. עם זאת, לא עלה כל טעם ענייני מדוע הוגשו הקובלנות דוקא בירושלים ולא במחוז תל אביב.
שנית, התנהלות הקובל: בהחלטה מיום 5.10.14 הוריתי לקובל להעביר לנאשמים את רשימת כל הקובלנות הפליליות, התביעות האזרחיות ומכתבי הדרישה אותם שלח, בעצמו או באמצעות חברה שבבעלותו. הקובל לא קיים ההחלטה, ורק בחלוף שבועיים מהמועד בו היה עליו להעביר החומר, לאחר שהוגשה בקשה אל ידי הנאשמים, ביקשה ב"כ הקובל ארכה להעברת החומר עד ליום 5.2.15 - ולא מיותר לציין כי המועד אשר נקבע לשמיעת הוכחות בתיק זה היה יום 31.12.14.
2
לאחר מכן הגישה ב"כ הקובל בקשה לעיון מחדש בהחלטה להעברת החומר, הפעם העלתה נימוק מקורי, כאילו רשימת הקובלנות אותן הגיש הקובל ורשימת התביעות ומכתבי אזהרה אותן הגישה החברה שבבעלותו, אינם מצויים ברשות הקובל אלא ברשות עורכי דין מטעמו, אשר אינם מעבירים אליה החומר המבוקש. טענה, אשר התואר "מביך" עושה עמה חסד.
לא מיותר לציין, כי הנאשמים הציגו עוד מספר החלטות, מהם עולה כי התנהלות דומה של הקובל עלתה גם במקרים נוספים בהם הגיש קובלנות פליליות נגד נאשמים אחרים (ק"פ 44627-03-14, ק"פ 25289-04-14, ק"פ 25272-04-14, שלושתם בבית משפט השלום בפתח תקוה).
סופו של ענין, הקובל הגיש נגד הנאשמים קובלנות פליליות וניהל אותן באופן שגרם לנאשמים טרחה והוצאות, ופגע ביכולתם להתגונן. מאופן התנהלות ההליכים קשה שלא לקבל הרושם, כי מטרת הגשת הקובלנה היתה להטריד את הנאשמים יותר מאשר להגן על שמו הטוב של הקובל. משכך, יש להשית עליו הוצאות הגנתם של הנאשמים וכן הוצאות לטובת המדינה, בשל בזבוז הזמן השיפוטי.
לפיכך משית על הקובל הוצאות בסך 7,500 ש"ח לזכות כל אחד מן הנאשמים וכן הוצאות בסך 5,000 ש"ח לקופת המדינה. ההוצאות ישולמו עד ליום 4.2.15.
להודיע לצדדים.
ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ה, 04 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.
