רע”פ 1711/20 – סני חורי נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-עפ"ת18077-10-19 מיום 12.2.2020 שניתן על ידי השופט מ' כדורי |
בשם המבקש: עו"ד מאהרחנא
1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' כדורי) בעפ"ת 18077-10-19 מיום12.2.2020, שבו נדחה ערעור המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (השופט נ' נחשון) בתת"ע8201-02-19 מיום3.10.2019, שלא לבטל פסק דין שניתן נגד המבקש בהיעדרו.
2.
נגד
המבקש הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בזמן
שהרכב בתנועה, לפי תקנה
על פי המתואר בכתב האישום, ביום 25.6.2018נהג המבקש ברכב פרטי בירושלים והשתמש בטלפון הנייד שלא באמצעות דיבורית.
3. המבקש לא התייצב לדיון שנקבע ליום 26.5.2019; נשפט בהיעדרו;הורשע בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום; ונגזר לו קנס בסך 1,000 ש"ח.
2
4. המבקש הגיש בקשה לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו.
לבקשה צורף תצהיר שבו נטען כי המבקש לא קיבל את הזימון לדיון ולא נמנע מלקבלו, וכי לא הייתה לו הזדמנות להשמיע את גרסתו בבית המשפט.
5. בית משפט השלום לתעבורה דחה את הבקשה.
נקבע כי התמלאו תנאיה של "חזקת המסירה" לפי תקנה
6. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעור המבקש על החלטה זו.
קביעותיו של בית משפט השלום לתעבורה לעניין "חזקת המסירה" אומצו, נקבע כי יש לראות את המבקש כמי שהוזמן כדין.
7. מכאן הבקשה שלפניי.
המבקש שב על טענותיו כי לא קיבל הזמנה לדיון, כפי שעולה מתצהירו, ומדגיש כי הוא שביקש את הזמנתו לדיון, ולכן לא היה לו אינטרס שלא להופיע לדיון אילו היה מקבל את ההזמנה.
לטענתו, המסירה הייתה כביכול באמצעות בעל מרכול, ובפועל לא בוצעה בידי דואר ישראל; הנוהל למסירה כאמור "פגו[ם] ביותר"; ובפועל דואר ישראל מתנהל "בבלגן מוחלט" כך כלשונו, כפי שעולה גם מדוחות מבקר המדינה (לתמיכה בטענה זו מפנה המבקש לפרסום בתקשורת שלא צורף לכתבי הטענות), דבר אשר לשיטתו מעורר שאלות עקרוניות הנוגעות לאזרחים רבים שנשפטים בהיעדרם.
8. דין הבקשה להידחות.
3
כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתןאך ורק במקרים חריגים שבהם מתעוררת סוגיה עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים שבהם עולה חשש שנגרם לו עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני (רע"פ 2191/19 רוזנברג נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (12.5.2019)).
הבקשה שלפניי אינה באה בגדרי אמות המידה האמורות, ודי בכך בכדי לדחותהּ.
בית משפט זה אישר לא אחת את חוקיותה של "חזקת המסירה" הקבועה בתקנה 44א לתקסד"פ(ע"א 3613/97 אזוב נ' עיריית ירושלים, פ"ד נו(2) 787, 807 (2002); רע"א 5255/11 עיריית הרצליה נ' כרם, פסקה 20 (11.6.2013)).
כידוע, על בעל דין המבקש לבטל פסק דין בהעדר התייצבות, לפרט בבקשתו את מכלול טענותיו ולתמוך אותן באסמכתאות ובתצהיר (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, פסקאות 36–38, 41(ב) (25.3.2018)).
המבקש לא פירט בתצהירו דבר בנוגע לבעיות באופן חלוקת הדואר במקום מגוריו, והטענה הועלתה כלאחר יד על ידי בא כוחו בעל פה במהלך הדיון בערעור לבית המשפט המחוזי.
כך גם בהתייחס לחשש מפני עיוות דין, המהווה תנאי לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, המערער הסתפק בטענה כוללנית לפיה רצה להשמיע את גרסתו בפני בית המשפט אולם לא פירט דבר מעבר לכך. בנסיבות אלו, לא ניתן לומר כי הרים את הנטל המוטל על בעל דין המבקש את ביטולו של פסק דין.
9. אשר לטענת המבקש אודות פרסומים בתקשורת על דוח מבקר המדינה, ראשית, פרסומים מסוג זה אינם יכולים לשמש ראיה לאמיתות תוכנם(בג"ץ 2148/94 גלברט נ' יושב-ראש ועדת החקירה לבדיקת אירוע הטבח בחברון, פ"ד מח(3) 573, 596 (1994); בג"ץ 5849/19 רשימת המחנה הדמוקרטי נ' מבקר המדינה, פסקה 9 (12.9.2019)).
שנית, דוח מבקר המדינה עצמו אינו יכול לשמש ראיה
בהליך משפטי (סעיף
4
10. בשולי הדברים, ניתן להבין לליבו של המבקש אשר ייתכן כי סבור בכנות שלא קיבל זימון לדיון, ושלא ניתנה לו הזדמנות להשמיע את גרסתו בבית המשפט. בית משפט זה אף העיר בעבר כי"בפרט בשים לב לקיומה של 'חזקת המסירה', אין להמעיט בחשיבות פעילותו היעילה של שירות הדואר" (רע"פ 106/15 קריב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (20.1.2015)).
עם זאת, משמעות קבלת עמדת המבקש היא ביטול בפועל של "חזקת המסירה" כל אימת שבעל דין מצהיר – בלי תמיכה ראייתית נוספת – כי החזקה לא התקיימה בעניינו. לכך לא אוכל להיעתר.
11. אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ב באדר התש"ף (8.3.2020).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
20017110_J01.docx עע
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l
