1.             לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט העמית י' צלקובניק) בעפ"ת 37696-04-23 מיום 31.05.2023, שבגדרו התקבל בחלקו ערעור המבקש על החלטתו של בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז (כבוד השופטת ש' שפר) בפ"ל 4812-09-19 מיום 21.03.2023.

2.             ביום 10.11.2021 הורשע המבקש על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון 'סגור', בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה); נהיגה בזמן שרישיונו פקע, לפי סעיף 10(א) לפקודה; ונהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

3.             ביום 11.04.2022 נגזר עונשו של המבקש, בהתאם להסכמות הצדדים במסגרת הסדר הטיעון. על המבקש נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות; ופסילת רישיון נהיגה למשך 10 חודשים. בנוסף, הופעלו שני מאסרים מותנים שנגזרו על המבקש (7 חודשי מאסר בפועל בגדרי תת"ע 9392-10-15, ו-6 חודשי מאסר בפועל בגדרי תתע"א 400-03-16), ונקבע כי הם ירוצו בחופף לעונש המאסר שנגזר עליו בתיק זה; והופעל עונש של פסילה מותנית שנגזר על המבקש (3 חודשי פסילה בגדרי תת"ע 9392-10-15), בניכוי 89 ימי פסילה שיפוטית שכבר רוצו על-ידו. זאת, לצד ענישה נלווית, הכוללת מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, וקנס בסך 1,500 ש"ח. בגזר הדין נקבע, כי המבקש יחל בריצוי עבודות השירות שנגזרו עליו ביום 27.06.2022.

4.             ברם, ביום 27.05.2022 נפצע המבקש מ"ירי שמחה", כלשונו, בחתונה שאליה הוא הוזמן כאורח, ובעקבות כך נדחה מעת לעת מועד תחילת ריצוי עבודות השירות. לבסוף, המבקש החל לרצות את העונש שנגזר עליו ביום 14.12.2022.

5.             ביום 02.02.2023 הגישה המשיבה לבית משפט השלום בקשה להורות על שינוי גזר דינו של המבקש, בהתאם להוראות סעיף 51י(א1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בבקשה זו נטען, כי ביום 16.01.2023 התקבל מידע על כך שאחיו של המבקש נורה ונפצע; ובהמשך לכך, ביום 29.01.2023 "התקבלה חוו"ד עדכנית מטעם גורמי מודיעין מ"י ממנה עולה כי הנדון אינו מתאים לריצוי מאסר על דרך של עבודות שירות וזאת נוכח קיומו של מידע בדבר מסוכנות ממנו או כלפיו". על כן, נטען כי המבקש "אינו יכול לשמש עובד שירות בשל החשש לו ולסביבתו ובכלל זה המועסקים יחד עמו במקום העבודה".

           בבקשה זו התקיימו שלושה דיונים. הראשון, ביום 12.02.2023 במעמד הצדדים; השני, ביום 09.03.2023, במעמד צד אחד. במסגרת דיון זה תיאר קצין המשטרה בפני בית משפט השלום את "חלקו הפעיל של [המבקש] בסכסוך עם גורמים אחרים, סכסוך המלווה באירועי אלימות ופצועים"; והשלישי, ביום 21.03.2023, במהלכו נשמעו טיעוני הצדדים.

6.             בסיכומו של דבר, בית משפט השלום קבע כי המידעים המודיעיניים שהוצגו בפניו במעמד צד אחד, מקימים "יסוד סביר לחשש לפגיעה [במבקש] עצמו וחשש לפגיעה ממנו, לרבות חשש לשלום הציבור ואחרים הנמצאים בסביבתו, בוודאי בכל מקום שבו יבצע את עבודות השירות". לפיכך, נקבע כי המבקש יישא את יתרת תקופת המאסר שנגזרה עליו - 236 ימים - מאחורי סורג ובריח.

7.             ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי התקבל בחלקו. בית משפט קמא קבע כי לאחר עיון בפרוטוקול הדיון החסוי שהתקיים בבית משפט השלום, לא נמצא כי יש מקום להתערב במסקנתו בכל הקשור לקיומו של יסוד סביר לחשש מפני פגיעה שעלולה להיגרם לגופו או לחייו של אדם, אם המבקש ימשיך בביצוע עבודות השירות.

           לצד זאת, ובשים לב לנסיבות העניין, בית המשפט המחוזי מצא להקל קמעא בעונשו של המבקש, והעמיד אותו על 200 ימי מאסר בפועל.

8.             מכאן הבקשה שלפניי, שהוגשה כשלצידה בקשה לעיכוב ביצוע. בתמצית, המבקש טוען כי שגו הערכאות קמא כשקבעו כי קיים יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, אם ימשיך המבקש לשאת את עונשו בעבודות שירות; וכי "מניעים אינטרסנטיים ושיקולים זרים" עמדו ביסוד חוות הדעת המודיעינית שהוגשה בעניינו לבית משפט השלום.

9.             לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות.

10.          הלכה היא כי רשות לערער "בגלגול שלישי" תינתן במשורה, במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר עולה חשש לעיוות דין חמור או אי צדק שנגרם למבקש (רע"פ 2052/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (04.04.2023)).

11.          חרף טענת המבקש כי בקשתו מעוררת "סוגיה משפטית, עקרונית ומרכזית", מעיון בבקשה עולה כי היא נטועה כולה בעניינו האישי. למעשה, הבקשה כולה נסובה על אודות קביעתו של בית משפט השלום בנוגע לחשש הקיים מפני המשך ביצוע עבודות שירות על-ידי המבקש. ברם, כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, לאחר שזו התרשמה באופן בלתי אמצעי מהראיות שהובאו בפניה. קל וחומר שלא "בגלגול שלישי".

           כמו כן, לא מצאתי כי מתקיים חשש לעיוות דין או אי צדק שנגרמו למבקש. על אחת כמה וכמה, כאשר בית משפט קמא הלך כברת דרך לקראת המבקש והקל בעונשו.

12.          הבקשה נדחית אפוא, וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.

           ניתנה היום, ‏כ"ד בתמוז התשפ"ג (‏13.7.2023).

_________________________

23053200_C01.docx חד