1

בשם המבקש:                     עו"ד אלקנה לייסט

בשם המשיבה:                    עו"ד נורית הרצמן

---

1.             לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (בהרכב: כב' השופט א' טל (סג"נ), כב' השופט א' מקובר וכב' השופטת ז' בוסתן) מתאריך 13.10.2013 ב-ע"פ 4434-07-13, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ש' זמיר) ב-ת"פ 6665-02-11.

           להלן אביא הנתונים הנדרשים להכרעה.

2.             המבקש הורשע, לאחר שמיעת הוכחות, באיומים (עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)) והעלבת עובד ציבור (עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין) וזוכה מחמת הספק מעבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו (עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין) .

2

3.             בית המשפט השלום הנכבד השית על המבקש את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים בתנאי שהמבקש לא יעבור עבירות לפי פרק ט' סימן ג' לחוק העונשין ו/או עבירת איומים; 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים בתנאי שהמבקש לא יעבור עבירה של העלבת עובד ציבור; קנס בסך 3,000 ש"ח ופיצוי בסף 500 ש"ח לכל אחד משלושת המתלוננים בתיק.

4.             על גזר דין זה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי, שדחה, כאמור, את הערעור. פסק דין זה הוא מושא הבקשה לקבלת רשות ערעור.

טענות המבקש

5.             המבקש משתית את טענותיו על שלושה אדנים:

           הראשון, לפיו מעשיו של המבקש אינם עולים כדי העלבת עובד ציבור.

           השני, לפיו מעצרו של המבקש היה, לכאורה, לא חוקי ולכן העמדתו לדין בגין עבירת האיומים הינה בגדר זוטי דברים.

           השלישי, נגזר מטענת "הגנה מן הצדק" העומדת למבקש, לטענתו, לאור אופן ניהול דיון ההוכחות הראשון בבית משפט השלום הנכבד.

6.             בתגובתה טוענת באת-כח המשיבה כי אין בבקשה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" וכי אף לגופם של דברים אין בטענותיו של המבקש ממש.

דיון והכרעה

7.             לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אביא את נימוקי לקביעה זו להלן.

3

8.             הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תנתן רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: הלכת חניון חיפה); רע"פ 4515/07 אבו שנב נ' מדינת ישראל (17.10.2007) (להלן: עניין אבו שנב)), או במקרים שמתגלה בהם אי-צדק בולט, או מתעורר חשש כי נגרם למבקש עיוות-דין (עיינו: רע"פ 2222/13 חיחיאשווילי נ' מדינת ישראל (2.5.2013)).

9.             טענותיו של המבקש מוסבות על עניינו האישי ואין בהם חשיבות משפטית החורגת מהעובדות הפרטניות. טענתיו של המבקש כי מעשיו לא עולים כדי העלבת עובד ציבור, כמו גם טענתו בדבר אי-חוקיות מעצרו ו"הגנה מן הצדק", שלטענתו של המבקש עומדת לו – נידונו ונדחו כדין על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד. לפיכך טענותיו של המבקש אינן מגלות עילה לדיון ב"גלגול שלישי" בפני בית משפט זה.

10.          אף לגופם של דברים – טענתו של המבקש כי בכנותו את השוטרים שביצעו את מעצרו: "בני זונות, מניאקים, מזדיינים בתחת.." (ועוד אמירות מסוג זה) – הוא לא הגיע כדי העלבת עובד ציבור מוקשית היא.

           לאחרונה ב-ע"פ 4792/11 אורון כהן נ' מדינת ישראל (01.02.2012) הותיר בית משפט זה על כנה הרשעה בהעלבת עובד ציבור של מי שכינה שוטרת "זונה, שרמוטה", בנסיבות שאינן רחוקות מאוד מנסיבות המקרה דנן. הדעת איננה סובלת כי שוטרים המבצעים את עבודתם הקשה יחשפו להתבטאויות בסגנון שכזה, מבלי שהחוק יפרוש עליהם כנפי הגנתו, ועל בית המשפט להסתייג מהתנהגות בריונית כגון זו שהפגין המבקש במקרה דנן.

11.          נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית. עיכוב ביצוע העונש, שעליו הוריתי בהחלטתי מתאריך 04.12.2013 – בטל איפוא. המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר בעבודות שירות שנגזר עליו – בתאריך 27.04.2014 עד השעה 10:00 אצל הממונה על עבודות השירות.

תוקנה היום, י' בניסן התשע"ד (10.4.2014).

           ניתנה ביום, ‏ט' בניסן התשע"ד (‏9.4.2014).