1

בשם המבקש:                     עו"ד דוד גולן

1.             לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז–לוד (השופטת העמיתה ז'בוסתן) בעפ"ת 38331-08-20, מיום 28.10.2020, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופטת הבכירה א' וישקין) בת"ד 1445-19-18, מיום 21.7.2020.

2.             כעולה מכתב האישום, ביום 22.8.2017, המבקש נהג בחוסר זהירות תוך שסטה לשולי הכביש לאחר שהגיע לעומס תנועה, וחסם את דרכו של רוכב אופנוע שנהג בשולי הכביש והתנגש בו.

           כתוצאה מהתאונה, רוכב האופנוע נחבל בגופו חבלות של ממש, נגרמו נזקים משמעותיים בגופו והוא נזקק לניתוח חירום.

2

3.             המבקש הודה בעובדות כתב האישום, אשר ייחס לו עבירות של סטייה מקו הנסיעה, לפי תקנה 41 לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961 (להלן: התקנות); נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות; והתנהגות הגורמת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות – כל זאת, בנסיבות סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה).

4.             בית משפט השלום לתעבורה שקל בגזר דינו מיום 21.7.2020, את ערך השמירה על חיי האדם וביטחונם שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה; את חוסר הזהירות שהפגין המבקש בנהיגתו; את רשלנותו התורמת של נהג האופנוע; את עברו התעבורתי של המבקש, הכולל 27 הרשעות קודמות; ואת נסיבותיו האישיות, ובכללן מחלת בת זוגו.

           לנוכח האמור, גזר בית משפט השלום לתעבורה על המבקש קנס בסך 2,000 ש"ח; פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 16 חודשים; פסילה על תנאי למשך 3 חודשים; וכן מאסר על תנאי למשך 3 חודשים לבל יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

           יוער, כי לפנים משורת הדין הורה בית משפט השלום לתעבורה על דחיית עונש הפסילה בשלושה חודשים על מנת לאפשר למבקש לסעוד את בת זוגו; וקבע כי עונש הפסילה לא יחול לגבי כלי רכב מסוג מחפרון, על מנת שלא לפגוע במקור פרנסתו.

5.             ערעור המבקש על גזר הדין לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 28.10.2020.

           טענות המבקש שלפיהן נקט בזהירות בטרם סטה מהכביש, וכי ביקש לפנות לשדות הסמוכים, באופן המצדיק הקלה בעונשו – נדחו. נקבע כי טענות עובדתיות אלו אינן מבוססות על כתב האישום בו הודה המבקש, וממילא אין לקבלן. בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שבית המשפט השלום לתעבורה שקל כראוי את נסיבותיו האישיות של המבקש – ואף הקל בעונשו לפנים משורת הדין – נקבע כי אין להקל בעונשו.

6.             מכאן הבקשה שלפניי.

           בבקשתו שב המבקש על טענותיו העובדתיות כפי שנטענו בבית המשפט המחוזי, וטוען כי העונש שנגזר עליו חמור יתר על המידה.

7.             דין הבקשה להידחות.

3

           הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן אך ורק במקרים חריגים שבהם מתעוררת סוגיה עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים שבהם עולה חשש שנגרם לו עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני (רע"פ 4766/19 יחיה נ' מדינת ישראל(15.7.2019)).

           זאת ועוד, בקשת רשות ערעור המופנית כלפי חומרת העונש בלבד, לא תתקבל, אלא אם מדובר במקרה שבו ניכרת סטייה קיצונית מרמת הענישה הנוהגת והמקובלת בעבירות דומות (רע"פ 9468/17 לוי נ' מדינת ישראל (5.12.2017)).

8.             הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות המידה האמורות, ועל כן דינה להידחות.

           עיקר טענות המבקש הן טענות שבעובדה, אשר אינן מבוססות על כתב האישום, שבעובדותיו הודה. טענות אלו אינן חורגות מעניינו הפרטני, וממילא אין בהן כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

           אף עונשו של המבקש אינו חמור כלל, ודאי שלא באופן המצדיק רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

           כפי שהדגשתי לא אחת, נוכח ריבוי תאונות הדרכים בארץ, יש להשית ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות תעבורה, במטרה להביא להקפדה על כללי הזהירות בדרכים, ולשמירה על חייהם של משתמשי הדרך ועל שלמות גופם (רע"פ 1694/19 יאסין נ' מדינת ישראל (31.3.2019)).

           במקרה דנן, בית משפט השלום לתעבורה העניק משקל רב לנסיבותיו האישיות של המבקש, ובכללן הפגיעה בפרנסתו ומחלת בת זוגו, והקל בעונשו לפנים משורת הדין על מנת לצמצם את הפגיעה שתיגרם לו ולבת זוגו.

           ספק לטעמי אם עונש זה מבטא את חומרת מעשי המבקש, וזאת בשים לב לנזקים הקשים שגרם לרוכב האופנוע שבו פגע.

9.             הבקשה נדחית אפוא.

           ניתנה היום, ‏כ"ח בטבת התשפ"א (‏12.1.2021).

_________________________

20086120_J01.docx  עע

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l