רע"פ 13002-10-24

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-עפ"ג 22058-04-24 מיום 10.9.2024 שניתן על ידי שופט עמית ר' בן-יוסף, שופט עמית א' הימן והשופטת מ' רוזן עוזר, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום ב-ת"פ 61353-04-21 מיום 28.2.2024 שניתן על ידי השופט י' גת.

1. בהתאם לעובדות כתב האישום, המבקש עבד בסוכנות נסיעות וניצל את משרתו ואת קשריו עם לקוחות לצורך המצאת וזיוף מסמכים ששימשו אותו כדי לקבל במרמה היתר ליציאה מהארץ, וזאת למרות צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא בעניינו ב-פש"ר 43156-01-16.

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירה של שבועת שקר לפי סעיף 239 לחוק; שבע עבירות זיוף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סיפא לחוק; שלוש עברות של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 420 לחוק; ועבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק.

2. בית המשפט התייחס במסגרת גזר הדין לתסקירי שירות המבחן שהוכנו בעניינו של המבקש ואשר המליצו על ענישה "מוחשית". עוד ניתן משקל לעברו הפלילי, הכולל, בין היתר, הרשעות בעבירות הונאה, מרמה וזיוף. בית המשפט התחשב גם בגילו המבוגר של המבקש ובמצבו הבריאותי המורכב. לבסוף, על המבקש הושת עונש של 11 חודשי מאסר בפועל, וכן עונש מאסר על תנאי וענישה נלווית.

3. בערעורו לבית המשפט המחוזי, המבקש טען כי מאז מתן גזר הדין מצבו הרפואי החמיר, וגם מסיבה זו יש להקל בעונש שנגזר עליו. ערעור המבקש נדחה לאחר שנקבע כי העונש אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת. בנוסף צוין, כי נכון היה להפעיל עונש מאסר מותנה שנגזר עליו בתיק קודם. בהתייחס לטענות המבקש ביחס למצבו הרפואי, נקבע כי אין מקום לסטות מהעונש שקבע בית משפט השלום וככל שיהיה בכך צורך שירות בתי הסוהר יהיה אמון על הטיפול הרפואי בו.

למען שלמות התמונה, יצוין כי במהלך הטיעונים לעונש לפני בית משפט השלום הגיש המבקש מסמך רפואי הנחשד כמזויף, וחזר בו מהגשתו לאחר הערת בית המשפט. המשיבה הגישה מסמך זה לבית המשפט המחוזי כדי להצביע על הקושי להסתמך על מסמכים המוגשים מטעם המבקש לבחינת מצבו הרפואי.

4. בבקשה שלפניי המבקש טוען פעם נוספת כי ממועד גזר הדין חלה החמרה במצבו הרפואי. בין היתר, נטען כי המבקש נזקק כעת לעבור ניתוח נוסף וכי נסיבותיו הרפואיות מצדיקות הקלה בעונשו. במישור העובדתי, הוסבר בתגובת המשיבה כי השינוי הנטען במצבו הרפואי מאז גזר הדין הובא לפני בית משפט המחוזי בעת הדיון בערעור.

5. דין הבקשה להידחות. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים נדירים בלבד, המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, כאשר מתעוררים בנסיבות העניין שיקולי צדק ייחודיים או כשנגרם עיוות דין (רע"פ 72/24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (16.4.2024)). יתרה מכך, בקשת רשות ערעור על חומרת העונש תתקבל רק במקרים יוצאי דופן שבהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת (רע"פ 3431/24 גבארין נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (24.4.2024)). המקרה דנן אינו נמנה על מקרים חריגים אלה.

6. המבקש הורשע בריבוי עבירות של מרמה וזיוף, כאשר לחובתו עבר פלילי משמעותי. העונש שנגזר עליו אינו חורג ממדיניות הענישה, ובוודאי שלא במידה שתצדיק מתן רשות ערעור, והמבקש אף לא טוען לכך.

ביחס למצבו הרפואי, וההחמרה הנטענת לאחר גזר הדין, הרי שאלה הובאו לעיני בית המשפט המחוזי במעמד הדיון בערעור. בכל זאת, בית המשפט קמא החליט להותיר את העונש על כנו, ובהכרעה זו לא מצאתי להתערב. חזקה על שירות בתי הסוהר כי יעניק למבקש את הטיפול הרפואי המתאים בתוך כותלי הכלא (וראו רע"פ 5516/13 מוחמד נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (13.8.2013)).

7. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ה (15 אוקטובר 2024).