רע"פ 27376-12-24

1.  ביום 14.11.2022 הרשיע בית משפט השלום בפתח תקוה (כבוד השופט ע' מורנו) במסגרת ת"פ 24103-12-21, את המבקש, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירה של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. במסגרת גזר דינו הוטל על המבקש עונש מאסר בפועל בן 12 חודשים לצד מאסרים מותנים ופיצוי למתלונן.

2.  בכדי לסבר את האוזן יתואר, כי המתלונן, עובד עיריית פתח תקווה, הגיע ברכב של העירייה לרחוב אמבר שבאזור התעשייה, כדי לבדוק תלונה שהתקבלה במוקד העירוני כי ישנם רכבים נטושים שחוסמים מגרש ציבורי. בהגיעו למקום, המתלונן החנה את רכבו בכניסה לחניון שבבעלות המבקש. המתלונן פנה אל שומר שהיה במקום ושאל אותו לגבי הרכבים הנטושים אך זה השיב כי הם אינם שלו. בהמשך, החל המתלונן לצלם את השביל החסום עם המכוניות. או אז הגיע המבקש למקום, דחף את המתלונן והחל להכותו בכל חלקי גופו במכות אגרוף. המתלונן ניסה להימלט מהמקום ולהסביר לנאשם כי הוא עובד עיריית פתח תקווה, אולם המבקש אחז בו ביד אחת ובידו השנייה ניסה להוציא את מכשיר הטלפון הנייד מכיס מכנסיו של המתלונן. המבקש החל להכות את המתלונן במכות אגרוף בראש ובחזה, עד שהמתלונן הצליח ללכת מהמקום לכיוון רכבו. ברם, עת נכנס המתלונן לרכב, הלך המבקש לכיוון עמדת השמירה בכניסה לחניון, לקח משם טוריה, ניגש לרכב העירייה והחל להכות ברכב עם הטוריה. כאשר המתלונן פתח את חלון הרכב, המבקש אמר למתלונן "תגיד תודה שלא הרגתי אותך עכשיו בגלל שראיתי את המגן דוד השארתי אותך בחיים". כתוצאה ממעשיו של המבקש נגרמו למתלונן סימני חבלה בבית החזה, בצוואר, בראש ובגבה מימין.

3.  ערעור המבקש על חומרת העונש הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, וזה דחה אותו בפסק דין מיום 17.11.2024, מכיוון שהמבקש חזר בו מערעורו, באמצעות בא כוחו, נוכח המלצת בית המשפט בדיון שנערך לפניו (כבוד השופטים ש' בורנשטין, ע' מיכלס ו-כ' בן אליעזר בעפ"ג 42834-08-24). אגב דחיית הערעור לבקשת המבקש, נקבע כי מועד התייצבותו לריצוי עונשו יהיה ביום 17.12.2024.

4.  ביום 28.11.2024, הגיש המבקש, ללא סיוע של עו"ד, "בקשה לביטול החלטה מיום 17-11-24 ומתן אורכה להגשת הודעת ערעור מתוקנת", במסגרתה העלה טענות שונות, מן הגורן ומן היקב. מרביתן סותרות את הודאתו והרשעתו ואת בקשתו לחזור בו מערעורו. ביום 02.12.2024 ניתנה החלטת ההרכב, לפיה:

"בית המשפט קם מכיסאו וסיים מלאכתו ולפיכך אין מקום להידרש לבקשה דנן. למעלה מן הצורך נוסיף כי מדובר במי שהורשע בביצוע עבירת אלימות חמורה כלפי עובד ציבור שאף גרמה לו לחבלות; המערער היה מיוצג בשתי הערכאות, בכלל זה בשלב הצגת הסדר הטיעון; מסוכנותו הוערכה על ידי שירות המבחן כגבוהה; [הוא] לא ניצל הזדמנויות שניתנו לו על ידי בית משפט [השלום] ועל ידי שירות המבחן, באופן שאף שירות המבחן המליץ להטיל עליו ענישה מוחשית. שיקפנו את הדברים בפני הצדדים במעמד הדיון בפנינו ולאחר היוועצות עם בא כוחו, קיבל המערער את המלצתנו לחזור בן מן הערעור. נוכח כל האמור דין הבקשה להידחות".

5.  בבקשה שלפניי מבוקש ליתן רשות ערעור נוכח "ראיה חדשה" חוות דעת פסיכיאטרית, מיום 06.12.2024, לפיה קיים קשר סיבתי לאירועים טראומתיים שחווה המבקש בתקופת שירותו הצבאי לתקיפת עובד הציבור, ובגדרה הוטעם כי לדעת עורכת חוות הדעת מומלץ כי המבקש לא ישהה בין אסירים במקום סגור בבית הכלא, מכיוון שהדבר עלול להחמיר את מצבו, ואף לגרום לנזק נפשי בלתי הפיך עקב מצוקתו הנפשית הקשה שהחריפה בעקבות המלחמה ונוכח ההליכים המשפטיים בהם הוא נמצא.

6.  לאחר עיון בבקשה ובתיקי בתי משפט דלמטה, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

7.  הלכה היא עמנו כי בקשה לרשות ערעור בגלגול שלישי שמורה אך למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין או אי צדק חמור שנגרם למבקש (רע"פ 2750/22 ליולקו נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (09.05.2022)) - הבקשה שבכותרת לא עומדת באמות מידה אלו; אף לא בקירוב ומשכך היא נדחית. יודגש, כי בבקשה לא בואר מדוע יש לקבל את הראיה החדשה, שהתקבלה ימים לאחר שנדחתה בקשתו, בשלב זה; ומדוע היא לא הובאה בפני הערכאות הדיונית אם מדובר במצב נפשי מוכר וארוך שנים שאף נטען לגביו במהלך ההליך (ראו והשוו להחלטתי ברע"פ 6680/23 טורג'מן נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (06.11.2024)). כך או אחרת, חזקה על גורמי בריאות הנפש בשירות בתי הסוהר שידעו לתת מענה למצבו הנפשי של המבקש, כפי שאף הוער על-ידי בית המשפט המחוזי.

8.  הבקשה נדחית בזאת, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בגדרה. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במועד שנקבע על-ידי בית משפט קמא.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשפ"ה (15 דצמבר 2024).