החלטה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (השופטות י' שטרית, א' אבו-אסעד, א' רבהון) ב-עפ"ג 69715-09-24 מיום 5.11.2024, בגדרו נדחה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בקריית שמונה (השופטת ר' זועבי) ב-ת"פ 44019-10-23 מיום 20.8.2024.

2. בתמצית יתואר כי המבקש הודה בעובדות כתב אישום מתוקן, לפיהן ביצע 115 "התקשרויות טלפוניות" מטלפונים ציבוריים בכלא השרון לטלפון הנייד של המתלוננת, כאשר באחת השיחות התבטא "אני לא אתן לאף אחד לחיות איתך ואני לא אתן לך לחיות". כל זאת, על רקע רצונה של המתלוננת להיפרד ממנו לצמיתות. המבקש הורשע על פי הודאתו כאמור בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. בגזר הדין, בית משפט השלום התייחס לעברו הפלילי המכביד של המבקש, הכולל הרשעות בעבירות אלימות ומין. בנסיבות אלה, הושת על המבקש עונש של 3 חודשי מאסר בפועל, אשר מחציתו ירוצה בחופף לעונש המאסר שהוא מרצה כעת, וזאת לצד ענישה נלווית.

3. במסגרת ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי, נטען כי אימרותיו של בית משפט השלום עובר להסדר הטיעון "רמזו" כי ייגזר עליו עונש צופה פני עתיד. כמו כן, במעמד הדיון, ולאחר הערות בית המשפט המחוזי, הבהיר המבקש כי הוא אינו מעוניין לחזור בו מהודייתו. בנסיבות אלה, נקבע כי העונש שנגזר עליו הולם את נסיבות העניין, ובוודאי שאינו מצדיק את התערבות ערכאת הערעור.