1.             בבקשת רשות הערעור שלפניי, המבקש מלין על חומרת העונש שנגזר עליו – 16 חודשי מאסר בפועל. זאת, בגין הרשעתו על יסוד הודאתו במספרעבירות תעבורה ובהן נהיגה תחת השפעת סמים, נהיגה פוחזת ונהיגה ללא ביטוח; וכן בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. לטענת המבקש, העונש שנגזר עליו מחמיר עמו יתר על המידה, אינו מתחשב בנסיבות חייו הקשות ופוגע אנושות בהליך שיקומי-טיפולי בו החל.

2.             לפי עיקרי כתב האישום, לאחר שסייר הפיקוח העירוני הורה למבקש לעצור בצד עם אופנועו, הוא החל בהימלטות בנסיעה פרועה ומסוכנת ברחובות העיר אשדוד. במשך כ-15 דקות, המבקש נסע בפראות במהירות גבוהה, חצה מספר צמתים ברמזורים אדומים, וכל זאת תוך שניידות משטרה רודפות אחריו ומנסות לחסום את דרכו. המבקש נעצר רק לאחר שהתנגש במהירות בניידת משטרה, וגם בשלב זה סרב לבדיקת שכרות וגידף נמרצות את השוטרים.

3.             המבקש הורשע כאמור על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

4.             בגזר דינו, בית משפט השלום הדגיש את הסכנה שהסב המבקש לשלום הציבור בנהיגתו הפרועה, את הזלזול שהפגין כלפי שלטון החוק ונציגיו, את הנזק שנגרם לניידת המשטרה ולאחד השוטרים ואת הנזק החמור שעלול היה להיגרם. על רקע האמור ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, נקבע כי מתחם העונש ההולם את מעשיו הוא בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל. בקביעת עונשו של המבקש, בית משפט השלום התחשב, בין השאר, בעברו הפלילי הכולל 7 הרשעות תעבורה, בנסיבות חייו המורכבות והקשות ובפגיעה הצפויה של מאסרו במצבה הכלכלי של משפחתו. בית המשפט הוסיף ונתן דעתו להודאתו של המבקש במעשים ולנטילת אחריות מצדו על ביצועם, לצד נכונותו הראשונית להשתלב במסגרת טיפולית. בשקלול האמור, נגזר על המבקש עונש של 16 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

           ערעור המבקש על גזר דינו לבית המשפט המחוזי –נדחה, תוך שנקבע כי העונש שנגזר עליו הולם את חומרת מעשיו, בייחוד לנוכח נהיגתו המסוכנת עת התחמק מניידות המשטרה וסיכן בכך אנשים רבים.

5.             דין הבקשה להידחות. מעשיו החמורים של המבקש, הן באופן נהיגתו הפרועה והמסוכנת הן בטיב הזלזול הבוטה שהפגין כלפי שלטון החוק ונציגיו, מצדיקים ענישה בת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. אף איני מוצא ממש בטענת המבקש באשר למידת ההתחשבות בנסיבותיו האישיות המורכבות, משאלו הובאו בפני בית משפט השלום והובילו, בין היתר, לקביעת עונשו בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם.

           הבקשה שלפניי אינה מצדיקה אפוא מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" משלא מתקיימת בענייננו סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת (רע"פ 2503/24 נחימובנ' מדינתישראל, פסקה 10 (28.3.2024)).‏‏

           אשר על כן, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏ד' בסיון התשפ"ד (‏10.6.2024).

_________________________

24046580_J01.docx